יומנה של חתולה

שתי ידיעות מהשבוע החולף משכו את תשומת לבי. אין ביניהן כל קשר ובכל זאת אני חשה צורך להביא אותן לידיעת הציבור שאולי היה עסוק כל החג בבליסה וברביצה (לא שיש משהו רע בזה חבצלת) ולא עיין בעיתון:

ידיעה אחת מספרת על עציר באבו כביר שבלע סמים והוא מתאפק כבר שבועיים מלעשות את צרכיו.

אני לא הייתי רוצה להיות באיזור כשהוא ישתחרר סוף סוף.

הידיעה השניה מאששת את מה שכבר היה ידוע, שגבעתיים זו העיר עם איכות החיים הגבוהה ביותר - לפנסיונרים. מה שאומר שהחגיגה האמיתית עדיין לפני.

ורק שתדעו שזה לא הפוסט האחרון להיום. אין מה לעשות, אני פשוט לוהטת.