יומנה של חתולה

כשהיינו במלון בטורקיה פיתחתי לי מנהג חדש ומשעשע. בכל פעם שעברתי במסדרון  (מסדרון ופרוזדור, זה אותו דבר?) הפכתי את כל השלטים שתלו על הידיות. אם הם ביקשו לנקות את החדר הפכתי לצד של הנא לא להפריע ולהפך. מה אני אגיד לכם, הרגשתי כה שובבה. ונועזת. וזה הצחיק אותי ברמות שקשה לתאר. וככה הלכתי לי בפרוזדור (או שמא, מסדרון?) הארוך וניסיתי לדמיין את פרצופה של החדרנית שנכנסת לחדר ותופסת זאת מר וגברת ישראלי על חם (אה, שכחתי, לא היו שם ישראלים) או לחילופין את הפתעתם של פראו והר בלוכר ששוב לא סידרו להם את החדר. בדרך זו הפכתי את ההליכה המשעממת במסדרון הארוך (פרוזדור???) לחוויה בלתי נשכחת.  עבורי וגם עבור החדרנית. זו היתה הנקמה הקטנה שלי על התרגיל שהחדרנית עשתה לנו עם פקקי האמבטיה.