בוז'וּלֶה. כן כן, כמו אצלנו בצרפת (צרפת במילעיל) גם אנחנו השקנו אתמול בקבוק בוזולה לחיי מדינת ישראל אבל שלא כמו שאר הפלצנים, אנחנו, מהיותנו פלצנים דמיקולו ובעיקר סוציומטים מלידה סרבנו להסתופף בדיוק בחצות הליל באחת מחנויות היין המפונפנות. אי לך שמאלנצ'יק הביא איתו שני בקבוקים הביתה מלוווים בשתי חבילות טים-טם. אל תספרו לאף אחד, שלא יעשו לנו אינתיפאדה הצרפתים האלה אבל לא חיכינו כנדרש עד חצות. שעה קודם חלצנו הפקק מהבקבוק ומזגנו ממנו לשתי כוסות נאות. הצבע לא נראה מרשים במיוחד ואני סרבתי להאמין שיין שמסרב להתיישן לכבודי מספר שנים בחביות עץ אלון צרפתי יכול להיות טעים אבל תתפלאו. ממש ממש טעים. גוף, ארומה, עפיצות, אין לי מושג מכל אלה. היין היה פשוט טעים. וקל מאד לשתייה. אני מניחה שגילו הצעיר תורם להשפעה המהירה שלו. תוך שתי כוסות ליהגתי שנסונים בג'יבריש לשמחת השכנים.
חשבתי שאני נורא גיבורה כשוויתרתי על הטים-טם לטובת קרקרים ורק אחרי שירדתי על חצי שקית גיליתי שמאה גרם קרקרים שווים בערכם הקלורי למאה גרם טים-טם. איזה בזבוז. כ"כ התבאסתי מזה שקינחתי בשני טים-טם לא כולל הטקס (ממילא זה אף פעם לא מצליח לי ואני נשארת עם חצי טים-טם בפה וחצי מתמוטט בכוס וכולי מושפרצת נטיפי קפה) ודישדשתי למיטה.
אני עומדת בסיפו של סוף שבוע קולינרי ואני חייבת לאסוף כוח.
זה יתחיל במשתה בסגנון עדות הקוסקוס הערב, ממשיך בבריתה מחר בעשר בבוקר ומשם היישר לבת-מצווה בצהריי היום. את הערב נעביר תוך תקיעת אצבעות זה לגרונה של זו וההפך וזאת כדי לפנות מקום לחמין של אמא בשבת. אני חושבת שאני אזדקק למלגזה שתשנע אותי ממקום למקום בסופו של הסופ"ש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: