היא צודקת. יומולדת זה דבר רציני שדורש התייחסות רצינית ויחס רציני. מכאן שאתם יכולים להבין את מורת רוחי מהידיעה המסעירה שנחתה עלינו לאחרונה, ידיעה שהמסקנה הראשונית שלה היא שהחמצתי 23 הזדמנויות לחגוג. ומעשה שהיה כך היה:
אמא של שמאלנצ'יק מוכנה היתה להישבע שהוא נולד ב- 19.6 והתאריך הרשום בתעודת הזהות שלו, ה- 1.9 נובע מטעות של פקיד הקליטה והעליה ומי יודע יותר טוב מאמא את תאריך הלידה של מחמלה? וכך אנו חוגגים לו יומולדת ב- 19.6 ומהשנה השניה להכרותינו זרקנו לחגיגה גם את יום הנישואים שלנו. בהתחשב בכך שיום הולדתי חל ב- 17.6 (זה הזמן לפתוח יומנים ולסמן את התאריך במרקר מדגיש) יצא שאנו חוגגים בסך הכל פעם אחת בשנה. אז נכון שבשנים האחרונות השתדלנו לחגוג בגדול אבל במאזן הכללי אני במינוס פראי של חגיגות.
והנה, לפני מספר חודשים שמאלנצ'יק החליט סוף סוף לארגן לעצמו אזרחות רומנית ולצורך כך נדרש היה למצוא את תעודת הלידה שלו. נשלחו שליחים, יצאו רצים ובשעה טובה נמצאה התעודה המבוקשת בארכיון העיר יאסי ונשלחה אחר כבוד לבעליה. ואז התברר פתאום שלא דובים ולא יוני. הנער יליד ה- 19.7.
אז החדשות הרעות הן כאמור שהפסדתי 23 הזדמנויות לפסטיבל אבל החדשות הטובות הן שפתאום התברר לי שאני חיה עם גבר צעיר.
*** ראיתם את עדי אשכנזי השבוע בנושא החבר'ה? לאורך כל התוכנית הזדהיתי עם תחושותיה של האאוטסיידרית, זו שאף פעם לא היה לה חבר'ה. ואז חייכתי לעצמי. בעצם יש לי חבר'ה. החבר'ה מהבלוג.