היא צודקת במה שהיא אומרת. זה לא שאני חושבת שהפסיכולוגים זונות אבל אני כן חושבת שיש משהו משותף בין שני נותני השירותי הללו. אנשים קונים שירות בכסף. הולכים לפסיכולוג בכדי שיהיה מי שיקשיב. הרי בינינו, איזה תובנות הפסיכולוג כבר יכול להעניק לנו? מה הוא יודע עלינו שאנו איננו יודעים? מה שאנחנו באמת רוצים זה לקנות את זמנו של מישהוא. פעם אחת להיות במרכז בלי להרגיש צורך להתנצל על כך או להביע אמפטיה בתמורה. שילמתי ולכן אתה תשב פה ותקשיב לכל מה שיש לי להגיד ואם לא קשה לך אז גם תהנהן ותביע התענינות מדי פעם כי בעולם האמיתי אף אחד הרי לא באמת מקשיב. כולם עסוקים בעצמם וכולם משליכים על עצמם והעיניים שלהם כבר תרות אחר סיפור מענין יותר. וזו גם אחת הסיבות שאנשים הולכים לזונות. אני משלם כדי להיות במרכז. רק אני ורק בשבילי. רק מה שבא לי ומה שאני צריך ומה שעושה לי טוב בלי לחשוב על הפרטנר ועל העמדות פנים ועל ה"יחסינו לאן".
פעם היה קפה בוץ ונס-קפה פשוט של עלית. אח"כ הגיעו גם טייסטרס צ'ויס וג'ייקובס ורד מאג ופלטיניום וקפה וניל וקפה אגוזים ופילטר ועוד.
פעם היה תה ויסוצקי שההתלבטות היחידה בענינו היה לכמה כוסות תה שקית אחת צריכה להספיק. עכשיו יש תה שחור וירוק ואדום. יש תה סיני והודי ובדואי ואנגלי. יש תה הדרים ותה לואיזה ותה לימון ותה דבש ותה ג'ינג'ר ולימונית ותה קינמון ווניל ותה מרווה ועוד. המזווה שלי עמוס בעשרות קופסאות תה. בכל פעם שאני נצרכת לשאלה איזה תה בא לי עכשיו אני נתקפת עוויתות בלתי רצוניות וסוגרת בסוף עם עצמי על כוס מים. אני באמת לא טובה בקבלת החלטות. ואולי חבל שגוף החימום של המזווה לא שוקל שביתה. היה כדאי לעשות גם בו סדר פעם.
מה הקשר בין הדברים? אין לי שמץ. וגם לא מאיפה הם באו ולאן הם הולכים. ואם כבר מבולבל אז קבלו גם כמה תמונות מהבר-מצווה בהן תוכלו לשוב ולהיוכח בכשרוני לעיצוב אירועים. הקליפ עדיין לא מוכן לשיגור ועם קהל לקוחותי הסליחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: