יומנה של חתולה

כל לילה, לפני שאני נרדמת, אני מיטיבה את הכרית תחת ראשי, מושכת השמיכה עד לסנטר, מרוקנת הראש ממחשבות ומחכה לך שתבוא.

כבר זמן רב עבר ואני לא רוצה לשכוח. את יופיך, נשמתך, עיניך האוהבות, המקבלות.

בוא בחלום והרם את האבן שמונחת על ליבי. כל כך כבדה ששכחתי איך נושמים בקלות, איך לוקחים אויר מלוא הריאות בלי שיכאב.

בוא בחלום. אפילו עייף, חולה, שבור, כמו פעם, כשהתעוררתי שטופת דמעות. גע בי עוד פעם אחת שיצרב המגע בבשרי, שלא אשכח.