יומנה של חתולה

כבר 12 שנה שאני מתעוררת באותו חדר שינה בעל מרפסת מערבית והבוקר, לראשונה, ראיתי כמה יפה לו הזריחה.   אנו נוהגים לשבת במרפסת בשעות אחה"צ ולהתפעל מהשקיעה הצובעת את העיר בכל גווני האדום אך הבוקר התעוררתי לפתע לפני שש ואולי היו אלה קורי השינה שבעיניי, אולי שאריות של חלום  אך לפני  נגלה מראה מופלא: השמש שעלתה מהמזרח האירה את העיר באור קסום, כסוף וחזק וזה השתקף אלי בחזרה מהחלונות האטומים של בנין משרדים רב קומות במרחק בנצנוץ מסנוור. האור היה כ"כ חזק, כ"כ טהור וצלול,  כמו אור הנגלה מכוכב שביט   הזדקפתי במיטתי, התבוננתי בעולם הרוחץ לו בקרני השמש הכסופה וחשתי איך ליבי מתרחב   כעבור מספר דקות חזרתי ושקעתי תחת השמיכה, נצמדתי לשמאלנצ'יק חזק חזק ונרדמתי   אה, עוד משהו, היום חודשיים לפוסט הראשון. רק שתדעו