יומנה של חתולה

יענין אותך לדעת ליאופרד שמוקדם מהצפוי נזקקתי לשאלה: איך תגיבי אם פתאום לא יהיה לך מחשב?

ובכן, וירוס נבל בן נבל תקף אותי במלוא הכח ועקב בורותי הידועה במחשבית נאלצתי להמתין לעמי, הטכנאי המסור שלי שיתפנה ויהרוג את הוירוס במקומי (אם הוא טוב בג'וקים כמו בוירוסים אז הוא יהיה פשוט מושלם עבור הבת שלי).

אז העסק עובד כרגע, מלאנ'תלפים הגיגים ומחשבות מתרוצצות לי בראש ודורסות אחת את רעותה.

המחשבה  השלטת היא :"פוסיקאט (אני לא באמת קוראת לעצמי כך אתם יודעים), לאט לאט לך, לא בוער, רישמי הגיג אחד ביום.

אל תתישי את המעריצים, תני להם להתענג עלייך לאט לאט ושימרי מעט הגיגים לימים שחונים שהרי אלה רבים ממה שאת מוכנה להודות"  אבל מיד אחריה ובמלוא הכח משתלטת המחשבה הבאה: "מה אכפת לך ממחר? כרגע יש לך מה לומר? תשפכי הכל בטרם ישכח, יעלם, מישהו יחשוב על זה קודם".

אז זה הולך להיות מבולבל, עמוס ולא קשור. tough

***********************************************************************************************************************************

קראתם על שתי הג'ירפות שנפחו את נשמתם בגן החיות הירושלמי? מאז שקראתי את הידיעה בעיתוני יום שישי לא עוזבת אותי המחשבה המייסרת שמא זה מעין הלם קרב מאוחר. פוסט טראומה. הם פשוט לא יכלו יותר לעמוד בעומס הזכרונות של יצורי האנוש המוזרים הללו מחוללים (ומחללים) לצלילים מחרישי אזניים. אולי העדיפו לעצום את עיניהם לנצח מלשוב ולראות את התמונות המזעזעות הללו שוב ושוב בדמיונם. אכן, תמונות קשות.

***********************************************************************************************************************************

מה הקטע של הבוגדים/ות בבני/בנות זוגם עם הטענה החדשנית: "בעצם, אנו בוגדים למען הזוגיות. אם אנו מאושרים גם בן/בת זוגנו מאושר"?  אל תבינו אותי לא נכון. אני לא שופטת ולא מטיפה מוסר. תזדיינו עם מי שאתם רוצים, כמה שאתם רוצים אבל יש לי חשש של חשד שאם יערך סקר בקרב בני הזוג הנבגדים הם יופתעו מאד לשמוע שאתם בעצם עושים את זה למענם/ן.

***********************************************************************************************************************************

השלמתי כבר עם התפעול הלקוי של שפורפרת משחת השניים (באמת כ"כ מסובך ללחוץ עליה מלמטה?). ממש לא אכפת לי אם מושב האסלה למעלה או למטה אבל רבונו של עולם, אלוהים אדירים, למה אי אפשר להוריד גרביים כמו שצריך?  אני באמת צריכה לדחוף את  ידיי העדינות לתוך הגוש המסריח והמזיע הזה ולהפוך אותן? עד כאן. מצידי, בעלי ובניי היקרים, שתגרבו אותן הפוך.

***********************************************************************************************************************************

הוא, בחלומו כבר כיסח את כל הזכרים בשכונה, שיגל את כל הנקבות ומצא שלושה מצבורים של עצמות עסיסיות.

היא עדיין מסתובבת סביבנו בהבעה נוגה, הפרינצסה. לא טוב לה השטיח. חייבת על המיטה. אז היא הולכת הלוך ושוב, דוחקת בנו את אפה הרטוב, מטלטלת אותנו בכפה המגודלת. מוציאה מגוון עצום של קולות החל ביללה זאבית וכלה בנביחה תקיפה. ואז היא מנסה לעלות: כף אחת ועוד אחת וכשעולה גם השלישית אנו פורצים בצעקות מתואמות והיא נסוגה באכזבה בולטת. הריטואל חוזר על עצמו, אנו כבר מתים לישון ואז, בשקט בשקט, כשאנו רדומים ותשושים והשמירה שלנו מתרופפת היא תוקפת מאחור. עולה על המיטה בזחילה שהייתה עושה כבוד לאינדיאנים ונצמדת לשמאלנצ'יק מאחור. וכך, בתנוחת כפיות אנו נרדמים, היא, הוא ואני, כולנו בחלק המיטה שלי.

מישהו מעונין לשכור מחצית מיטה משומשת במצב טוב?

.