יומנה של חתולה

כשהייתי נערה צעירה אח שלי, אוהד של מכבי ת"א לקח אותי לראות כדורגל בבלומפילד. באותה שבת היתה הצגה כפולה. במשחק הראשון מכבי ת"א אירחו את בית"ר ירושלים ובמשחק השני הפועל ת"א אירחו את בני יהודה.

יצא שישבנו בלב היציע של השרופים המסוקסים מהשכונה (מגרשה של בני יהודה למתקשים ביניכם) וכך קרה שכל פעם שהרענו למכבי ת"א ננעצו בנו מבטים נזעמים וקללות נלחשו מתחת ומעל לשפם.

לבסוף לא יכול היה אחד האוהדים להתאפק והוא קרא בקול: "בשבת הבאה, מכבי באה לשכונה ואנו נזיין אותה, וגם את האוהדים שלה".

נו, אז אני שואלת:  עם הבטחה שכזו, יכולתי שלא להתאהב?