יומנה של חתולה

כשאני לוקחת את הכלבים למחראה הציבורית ממתין לי שם אויב קבוע, זעיר בגודלו אך עצום ברישעותו: זבוב.

אין לי ספק שבראותו אותנו קרבים הוא כבר מחכך מחושיו בהנאה סדיסטית.

מרגע הגיעי לשטח הנוול הקטן/גדול הזה מתעופף סביבי בהיפראקטיביות מוגזמת וזמזום צורמני תוך כדי צלילה קמיקזית לתוך אזניי.

עכשיו אתם צריכים להבין. אני אוחזת רצועה בכל אחת מידיי ולכל רצועה מחובר כלב מגודל. כל אחד מהם מושך לכוון אחר.

כיון שידיי תפוסות אני מנסה להרחיק את הזבוב ע"י קפיצות במקום, התפתלות אפילפטית, נענוע נואש בראשי ונפנוף במרפקיי.

יכולים לדמיין את התמונה?  יפה.

אכן, תמונות קשות