יומנה של חתולה

* "פיקחית, אחראית, בעלת רמה אישית גבוהה, בעלת מוסר עבודה גבוה, בעלת כושר ביקורת מפותח, עצמאית בביצוע תפקידה, מקצועית, בעלת ידע מקצועי".

אתמול היינו בפריסת שחרור אצל הנסיכה. היה מדהים לגלות שלאחר שירות משותף בן שמונה חודשים בלבד (סבב ב') המפקדים שלה והקולגות שלה קולטים אותה כ"כ במדוייק ורואים אותה בדיוק כמוני. כל הנואמים דיברו על הרגזנות שלה והעקשנות וכולם כאחד ציינו את העובדה שאין שום טעם להתווכח איתה. הנסיכה עומדת על שלה ולאף אחד אין סיכוי מולה. מאידך כולם דיברו על המקצועיות המופלאה שלה, על המסירות וחוש הצדק ותחושת השליחות ולאף אחד לא היה ספק שהנערה הזאת תשיג כל מה שתרצה (אמן אמן אמן). היו צחוק ודמע ונודלס ואג רולז ומתנות ומזכרות ובשעה שהלכתי לכיוון היציאה התמלאתי פתאום עצב. זהו, נגמרה תקופה. נגמרה הילדות. עכשיו מתחילים החיים האמיתיים. בלאחס.

גם אלוויס כבר רחוק מאד מתקופת הילדות העליזה שלו. לאחרונה גילינו שבהעדרנו הוא עולה על הספות. לא משהו חדש כנראה. מה שחדש זה רק שהוא נעשה זקן מדי מכדי לדלג מהן בקלילות ברגע שהוא שומע אותנו נכנסים הביתה ולהתיישב על השטיח בהבעת "כאן נולדתי כאן נולדו לי ילדיי".

תובנת היום: הבעיה היחידה עם מצעי פלאנל היא שאי אפשר לצאת מהמיטה.

*מתוך פנקס השחרור של הנסיכה.