יומנה של חתולה

הקדשתי את הבוקר להשלמות. עברתי על כל מה שהקבועים שלי כתבו מיום שלישי ועד היום. תענוג צרוף. לשמחתי ולדאגתי רשימת הקבועים שלי הולכת ומתארכת. חבר מביא חבר ועוד אחד ואני מרחיבה את המעגל עוד ועוד. אני שמחה על כל גילוי של כשרון ועניין. מאידך אני מתחילה להילחץ. מתי אספיק הכל? אחרי כל התרחקות כזאת מאונס, כשאני יושבת לסגור פערים, אני ממש מרגישה תחושת הקלה בכל פעם שאני נכנסת לבלוג ורואה שלא התחדש בו דבר. כמו לגלות שבשבוע שהחמצת מבית-ספר ועליך להשלים שיעורים חלק מהמורות היו חולות וחלק לא נתנו שיעורים.

רציתי לספר לכם עוד על שני סרטים מצוינים שיצא לי לראות לאחרונה (החולמים ואמריקן ספלנדור) ועל ההנאה המופתעת שלי מההצגה "מונולוגים מהואגינה" שראיתי ביום שישי. כמו כן יש לי סיפור מענין על מסיבת יום ההולדת בגן שהיתה ביום שישי.

רציתי לספר לכם שהבית  שוב נקי , לא עדיין נקי, ובאמת הבנתי כבר את הרעיון הכללי. מקווה שעוזרת חדשה תגיע ביום שלישי.

רציתי לספר לכם שהשתלטתי על ערימת הגיהוץ ואל יקל הדבר בעיניכם, הערמה כבר הסתירה את פני השמש.

אבל עוד לא אכלתי או שתיתי דבר מהבוקר ואני גוועת. בתזמון מופלא מתברר שהלחם עבש והסוכר חום נגמר.

כמו כן לכלבים כבר עולה השתן לראש, תרתי משמע. אם אני לא מורידה אותם ברגע זה הם לא אחראים לתוצאות.

הילד צורח לי כבר שעה שהגיע הזמן שאפנה לו את המחשב אז אני הולכת. אבל אשוב בקרוב.

+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+__+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_

מקץ דקות מספר

כוחותינו שבו לבסיסם בשלום. לא יכולתם להזהיר אותי שגהינום שם בחוץ? רק אתמול נשבה לה רוח קרירה והיום, נשמת השטן בוערת שם בחוץ.

בכל אופן, הוצאתי מהם (מהכלבים) גם וגם (אם אתם מבינים למה אני מתכוונת) ולאות סולידריות גמאני נתתי שתן.

עכשיו אני הולכת להוציא את הילד מהגן ולקנות לחם קל כי אני תיכף פולשת לבונזו שלהם. זה האוכל הזמין ביותר בשטח.

נתראה הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים. כדיברי המשורר/משוררת/מישהו? ראשי סחרחר עלי מרוב מחשבות ורעיונות.

כדאי להיטיב את הכרית על הכסא. אני הולכת לרבוץ פה בימים הקרובים.