יומנה של חתולה

לא אם תשאלו את הנהלת המלון ששהינו בו.

היתה לנו חופשה כ"כ מוצלחת שאחרוג ממנהגי הפעם וארד לפרטים. ללא צנזורה. כמעט.

היינו במלון ELYSIUM בפאפוס שבקפריסין. מלון מרהיב ביופיו. מה שנקרא "בטוב טעם". עם כל צעד מתגלה פינת חמד נוספת.

וסולידי, ושקט. לא צעקני ומנקר עיניים.

כיוון שגם שמאלנצ'יק וגם אני קשורים לתיירות ומלונאות זכינו שם באמת ליחס מיוחד.

זה התחיל עם שדרוג לחדר עם בריכה. חדר גדול ומאובזר היטב שיש בו גינה קטנה ובגינה בריכה פרטית עם מזרקה קטנה

ולצידה מזרון ענק לשיזוף. הדבר הראשון שעשינו כשהגענו לחדר היה להעיף את בגדינו לכל הכיוונים ולזנק לבריכה.

איזה כיף זה להיות ערומק'לה במים. כמו ילדים קטנים.  צווחנו והשפרצנו עד ששמענו דפיקה בדלת. 

מלצר. מגש פטיפורים ובקבוק יין.

תודה שלום.

פקק נחלץ. יין נושם.

יין נשם.

יין נלגם.

חזרה לבריכה.

דפיקה בדלת.

מלצר. עוגת יומולדת ובקבוק שמפניה.

תודה. שלום. חזרה לבריכה.

מעט ספורט ימי  לשמחת השכנים מלמעלה ומהצדדים. (אם אתם יודעים למה אני מתכוונת).

התחרדנות על המזרן הגדול.

נמנום קל, שעה שעתיים ולחדר כושר.

בדרכנו חזרה לחדר, מיוזעים ומסמורטטים  חלפנו על פני קבלת פנים חגיגית של מנהל המלון לאורחים החדשים.

כיון שלא היינו לבושים כיאות לא היה לנו נעים להיכנס. יצא אלינו מנהל הבאר והגניב לנו שתי כוסות שמפניה. כשסיימנו אותם קיבלנו חדשות.

ריחפנו לחדרנו. מקלחת, מחלצות וארוחת ערב חגיגית ( היום יומולדת, זוכרים?) כולל בקבוק יין מקומי.

לאחר ארוחת הערב נכנסים לחדר המולטי-מדיה לצפות באנגליה-שוויץ יחד עם מנהל הבאר החביב. 3-0 לאנגליה. ידידנו החדש שמח בעליל.  כמה מילות נימוסין, יומולדת יומולדת ולחדר.

דפיקה בדלת. מלצר. עוד בקבוק שמפניה.

תודה, שלום. פקק נורה. בקבוק נפתח. ונלגם. ונלגם. ונלגם. נגמר הבקבוק.

ואח"כ, אני לא בדיוק זוכרת מה היה אח"כ. אני חושבת שליהגתי ביוונית ושרתי ברומנית. אני חושבת שהיו לי צמרמורות. ואולי היתה שם גם רכבת הרים. אולי. 

בוקר. אוכל. בריכה.

צהריים. למיטה. מעט פעילות ספורטיבית (אם אתם יודעים למה אני מתכוונת). נימנום.

אחה"צ סיבוב באיזור.

ערב. לילה. פאב אנגלי נחמד. מסך טלויזיה ענק. איטליה-שוודיה.

אלכוהול זול. 2 ראסטי נייל. לא צריך יותר מזה בשבילי.

לחדר. מוזר. שוב פעם רכבת הרים. צריך לבדוק פעם מה זה אומר, הרכבות האלה שנוסעות אצלי בלילה.

בוקר. צהריים. ערב.

גוררת את שמאלנצ'יק לחדר כושר ואז מתברר לו שבמקום אימון מחכה לו מסאז'.

מפקידה אותו בידיה הנאמנות של נטשה/כריסטינה/ אנג'ולינה או מה שלא יהיה וממהרת לחדר.

בטרם עת דאגתי שישלחו לי לחדר בלונים וזר שושנים אדומות.

מגיע המלצר עם הבלונים והפרחים. מבקשת ממנו דלי עם קרח.

חוזר עם דלי קטן.

אומרת לו שצריך דלי גדול.

הולך.

חוזר עם דלי גדול ושתי כוסות שמפניה.

שואל: יומולת? יום נישואים? אומרת לו: גם וגם.

אם כך, עונה, הרשיתי לעצמי להביא לכם בקבוק שמפניה.

תודה. שלום.

עלי הוורדים נתלשים ומפוזרים על המיטה.

הבלונים מרחפים בחלל החדר.

השמפניה מתקררת.

יורדת לחדר כושר, ממתינה לשמאלנצ'יק שיסיים ובינתיים רצה מעט על ההליכון.

שמאלנצ'יק מדדה החוצה, חיוך דבילי מרוח על פניו ועיניו מזוגגות.

גוררת אותו לג'קוזי ומשם לחדר.

ה פ ת ע ה

פקק נחלץ. שמפניה נמזגת.

החדר מתמלא בניחוח עלי ורדים רמוסים.

תוך כדי אנו מבחינים בגנן מעבר לגינתנו הקטנה. נורא עסוק פתאום. גם אנחנו.

נרדמים. הגנן הולך. סיים את עבודתו כנראה.

קמים.

לילה אחרון.

ארוחת ערב חגיגית. יין איטלקי עליז וחצוף. משיקים כוסות. ברכות ואיחולים.

עולים לחדר. מספיקים לראות את צ'כיה מבקיעה גול לרשת הולנד בדקה ה-88. איזה מהפך. דווקא קצת חבל לנו על ההולנדים

אבל באמת שיש להם חרא של קבוצה.

מתעוררים ליום אחרון. שעות אחרונות של שמש בבריכה. הגנן חולף על פנינו במבטים מעריצים. נדמה לי שהוא מתלבט בין ללחוץ את ידו של שמאלנצ'יק לבין להצדיע לו.

עולים לחדר לארוז.

טלפון.

מדברים מהקבלה.

שלום, היה לך יומולדת אתמול? קיבלת עוגה?

באמת שאין צורך, עונה שמאלנצ'יק. נתתם לנו מעל ומעבר.

איכפת לך אם נשלח לך עוגה לחדר?

טוב נו. אם אתם ממש מתעקשים.

התעקשו.

אז מה היה לנו?

שלושה בקבוקי שמפניה, בקבוק יין, שתי עוגות, שתי צלחות עם פטיפורים. פירות ומים מינרלים על בסיס יומי וכל זה בחסות מלון

ELYSIUM 

ובחסות שמאלנצ'יק:

שני סטים של לבני תחרה ושעון סווטש במהדורה מוגבלת שהוזמן עבורי במיוחד מניו-יורק. על השעון מככבים זוג ארנבונים במבחר תנוחות הבית. מכה קטנה על השעון מריצה את מחוגיו עד שהם נעצרים על אחת התנוחות לכמה שניות ואז חוזרים למקומם.

אז נשתה עוד כוס שמפניה לחיי הארנבונים. שלא יפסיקו לרוץ.