אני רעבה. מורעבת. גוועת ברעב. אחרי זמן רב כ"כ שמנעתי מעצמי שומנים וסוכרים התחרעתי בחופשה הזו ללא גבולות
ועתה הגוף שלי מסרב לחזור לשיגרע. "אוכל" הוא דורש בתקיפות. "שוקולד, קצת שוקולד" מתחנן ומתחנחן, "מה כבר יכול להזיק"?
כל הנקבוביות שלי זועקות למתוק, השרירים שלי לחלבונים והתאים לפחמימות זולות. מעניין, אין דרישה לחסה.
אז אני מדשדשת ברחבי הבית, פותחת ארונות, טורקת מקרר ותוהה מה עוד אפשר לבלוס שלא בלסתי אבל מכל מקום מציצים אלי חטיפי בריאות מנומנמים, פריכיות מכווצות מיושן ועוגיות ללא סוכר מבויישות. בההה, גועל נפש.
אני שולחת מכאן קריאה נרגשת לכל המדענים שביניכם: עיזבו הכל ותתחילו לעבוד ברצינות על הכדור הזה, הפלא הזה אשר הובטח לי כבר לפני שנים. החמוד, הקטנטן הזה אשר באבחה אחת מבטל את כל הקלוריות המיותרות שנצרכו ומשיב חיטובים לקדמותם.
אם חסרה לכם חתולת נסיון - הריני כאן. רעבה ומשתוקקת. רק תביאו תוצאות כבר. לפני שהחתולה הופכת לפילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: