כשהנסיכה השתחררה מהצבא העניק לה החבר שובר מתנה לאחד מהמקומות הללו שעורכים סדנאות בישול ולאחר התלבטות קצרה הלכה הנסיכה ושריינה לה מקום בסדנת אפייה. מייד צירפתי לאירוע גם את שמאלנצ'יק כי נשבר כבר הזיין מארוחות ללא קינוח.
אז הם לשו:
ומרחו:
והתפיחו:
וסידרו יפה בתבנית:
ופיזרו אבקת סוכר:
והביאו הביתה שנטעם:
ונטעם עוד קצת:
כשהם הגיעו הביתה שמחים וטובי לב הבית כולו נמלא ריחות מטריפים אבל מהר מאד התלהבותי הצטננה כי המסקנה המיידית שלהם מהקורס היתה שזה אומנם פאן ופשוט אבל הרבה יותר פשוט לרדת לבית הקפה הקרוב (ואנו יכולים לבחור בין שני ענקים: ויולה וטאטי). המון המון עבודה ובעיקר, שימו לב למילת המפתח, המון המון לכלוך.
שמאלנצ'יק אולי חושב שהוא יצא בזול אבל ליומולדתו הקרב ובא אני רושמת אותו לסדנת קינוחים, שזה מה שהייתי צריכה לעשות מההתחלה.
חוץ מזה יש לי חבר חדש. תכירו את סימבה:
את סימבה מצאו השכנים שלי לפני כמה שנים כשהיה גור בן כמה שעות עם דלקת איומה בעיניים. למרות שאינם אנשי חתולים נכמר ליבם עליו והם לקחו אותו לוטרינר ושבועות אח"כ טפטפו במסירות טיפות לעיניו ואוכל לפיו. לביתם לא יכלו להכניס אותו כי הפקינזית שלהם הפכה רוטויילר כל אימת שחלף על פניה אך הם המשיכו לדאוג לו והוא נשאר בסביבה וגדל לתפארה, אם כי עדיין נותרו בעיניו סימנים לדלקת ההיא. לפני כמה שבועות השכנים עברו דירה ומאז שמתי לו בחצר כלים עם אוכל ומים. הביתה הוא כמובן לא יכול להיכנס בגלל המפלצת דו הראשית שלי:
אבל תסכימו איתי שהם מקסימים הנשמות הטהורות האלו, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: