יומנה של חתולה

הקץ לחיפוש, הקץ ליסורי המצפון.

סוף סוף אני יודעת מי אני ומה אני.

עכשיו אני יכולה להישיר מבט ולהכריז:

אני בטלנית גאה.

טום הודג'קינסון, סופר בריטי ובטלן מוצהר פרסם ספר עצות חדש, "איך להיות בטלן".  (as if הייתי זקוקה להדרכה בנושא).

האין זה נפלא? אני מרגישה שמצאתי את קבוצה התמיכה שלי. "הבטלנות כדרך חיים".

הספר מצטט שורה ארוכה של הוגי דעות ופילוסופים מכל הזמנים המדברים בשבח הבטלה (ג'רום קיי ג'רום למשל) ובנוסף מכיל גם טיפים מעשיים רבים. למשל: "להפטר מהשעון המעורר" (done that) או "להקדיש את השעה שלוש בצהריים לנמנום"(שלוש, ארבע, חמש, לא צריך להיות קטנוני) או "להמנע מתרופות ולמצוא רופא ידידותי שיצווה עליכם לנוח כמה שיותר ולא יעמיס עליכם מרשמים שיקצרו את זמן המחלה" (לחסרי המזל שעדיין עובדים על בסיס יומי).

בנוסף לכך הספר מספק חיזוקים למי שעדיין זקוקים לכך: "בטלנים עובדים אחרת. הם משקיעים הרבה זמן בלעשות כלום ואז פתאום יש התפרצות אינטנסיבית של עבודה.... העיקרון דומה לעבודת הצייד, כמו אריה שיושב הרבה זמן ולא עושה כלום ואז פתאום מזנק ובמכה אחת מסדר לעצמו איזה סטייק טוב. גם שודדי בנקים עובדים לפי אותו עיקרון" או "יש הבדל משמעותי בין בטלן לעצלן. בטלנות היא גישה יותר אחראית לחיים. אנחנו לא לוזרים, אנחנו פשוט מאמינים בחיפוש אחר חופש. עצלנות היא גישה אחרת לחיים: מי שעצלן לא עושה אפילו את מה שהוא רוצה לעשות".

"הבטלן" אליבא דה הודג'קינסון (לאות התחשבות בנו, הבטלנים, הוא יכול היה לעשות מאמץ ולקצר את שמו)

הוא אנרכיסט שנאבק על זכותו לחירות אישית ומנסה להימנע מהעבדות המודרנית".

סדר היום המוצע לבטלן הממוצע הוא כדלקמן:

יקיצה טבעית בסביבות 12 בצהריים, נמנום בשעה שלוש בצהריים, שעה שמונה בערב מוקדשת להגיגי העישון ואחת בלילה מוקדשת לסקס של בטלנים. "מין של בטלנים הוא מין שתוי, עצל, מבולבל. כל כך גרוע שזה מביך להביט בעיניים בבוקר שלמחרת אבל אסור שהביצועים הנרפים יגרמו לבטלן לחוש תחושות אשם. מעולם לא הבנתי מה רע בלשכב על הגב ולחשוב על אנגליה". (ניתן להחליף את אנגליה בסיישל, המלדיביים, ג'מאייקה או דיוויד בקהאם).

לשדרוג חיינו מציע לנו הודג' (אני מרגישה שאני כבר יכולה לקרוא לו בשם חיבה) לפתוח פאב בבית. "זה החלום של כל בטלן, לשתות ולפטפט..."

עצה נוספת שיש לו היא לקנות את כל הציוד לבית (ולפאב) בשוקי פשפשים. "תחיו הרבה יותר טוב ממי ששילם 5000 ש"ח על ספת עור חדשה".

הבטלנות והנקודה היהודית: לצערנו היהודים סובלים ממוסר עבודה גבוה במיוחד. הם לא יודעים להיות בטלנים.

מאידך, הודג' מאמץ בהתלהבות את שנת השבתון העברית. "חופש לכל השנה זה רעיון ענק ואם אין ברירה ניתן להישאר בבית ולשכור טבח, מנקה ואומנת לשבועיים שלושה ולחיות כמו במלון חמישה כוכבים. זה יותר טוב מחופשה יוקרתית".

הודג' מאמין שאם יותר אנשים באזור שלנו יהיו קצת יותר בטלנים אולי תהיה פחות אלימות. "הבטלנים הם חיוביים. הם לא רוצים להזיק לאף אחד ולא מכריזים מלחמה. החברה מנסה לעורר בבטלנים נקיפות מצפון אבל אני חושב שאנחנו צריכים לעודד רגשות אשם דווקא אצל מי שמחרחרים מלחמות".

אז אני יכולה להגיד בלב שלם שתרמתי במשרד.

ועכשיו, אם תסלחו לי, אלך לנמנם מעט.