יומנה של חתולה

אבא חזר מוקדם מהעבודה ולקח אותנו לקולנוע.

הלכנו לראות את תפוס ת'כריש באנגלית בהצגה יומית.

היינו חמישה אנשים באולם של כ- 300 מקומות.

היה אינטימי. היה הזוי. היה גדול.

סרט מקסים מקסים בדיבוב מופלא של וויל סמית', רנה זלווגר, אנג'לינה ג'ולי, רוברט דה נירו כמאפיה בוס והשיחוק מרטין סקורסזה כערס צעצוע. היה עוד אחד שאינני מכירה, משהו בלאק, שדיבב את לני, הכריש הצמחוני. מוטרף לגמרי.

אחד הדברים המקסימים בסרט הזה הוא שהדמויות קבלו את תווי הפנים של המדבבים שלהם, את שפת הגוף שלהם. מצחיק בטירוף.

בכיתי בסוף. אלא מה.

אח"כ הלכנו לאוונגרד בקרית עתידים.

בשני הביקורים היחידים שלי במקום, לפני זמן רב, תהיתי ביני לביני איך הם הצליחו להרוס כ"כ ביסודיות אוכל כ"כ פשוט. כנראה שתהיותיי נשמעו כי המטבח שלהם השתפר פלאים. בצירוף העיצוב המושקע והשירות המצוין זה מקום מומלץ למדי.

חזרנו הביתה, שתינו איזה דרינק וג'וניור השכיב אותנו לישון.

קמנו הבוקר, רעננים אך מרוצים.