יומנה של חתולה

אתמול היה יומולדת 50 לשמאלנצ'יק. חודשים אני מתרגשת לקראת המאורע המכונן הזה ודווקא כשהגיע שכחתי. בשלוש לפנות בוקר בין שישי לשבת הקצתי בבהלה ונזכרתי שנתתי ליומולדת הזה לחמוק מבלי לקבל את פניו. "שמאלנצ'יק, קום" ניערתי אותו באגרסיביות. "מה? מה קרה?" הוא קפץ בבהלה.  "קום, קום, שכתתי לאחל לך יומולדת שמח".  בהתחשב בגילו המתקדם זה די מפתיע שהוא לא קיבל איזה התקף לב קטן. "יומולדת שמח" זמררתי בעליזות ונישקתי את קצה אפו.

האמת שאני די מזועזעת מהגיל הזה. זו חייבת להיות טעות בחישוב. אין מצב שהאיש בן 50. ומה זה אומר לגבי?  אני מתחילה לחשוב שתוכנית המגירה של שולינקה לגיל הזה אולי לא כ"כ מופרכת.

משנה תוקף לדיכאון הוסיפה יציאתו של ג'וניור לשנים עשר יום קורס מדריכים של תנועת הנוער. הילד נבעט השכם בבוקר שבת מהבית כשתרמיל כבד על גבו וכמה שעות אח"כ מצאנו עצמנו, שמאלנצ'יק ואנוכי בוהים זה בזה במבט של "ומה ? ככה זה יהיה מעתה והילך"? וזה לא שקודם היינו מטופלים בתינוקות. כבר זמן רב שזה רק אנחנו וג'וניור והוא הרי כבר מזמן מגדל אותנו אז מה השתנה? אני חושבת שהגעגועים. אם בגלל שהוא הצעיר או בגלל שהוא מי שהוא אני פשוט לא יכולה לסבול את הריחוק ממנו לזמן רב כ"כ. עכשיו זה ברור לי לגמרי. הילד הזה לא יעזוב את הבית לעולם. אלא אם כן זו תהיה אני בתרמיל הגב הכבד שהוא ישא על גבו.

למרבה המזל היינו מוזמנים לצהריים אצל חיימקה ונערתו כך שלא נותר לנו זמן למחשבות. הילד בישל צ'ילי קון קרנה, נערתו הוסיפה תבשיל אורז מקסיקני וירקות מוקפצים ושמאלנצ'יק הביא איתו גווקמולה (רק שמאלנצ'יק מצליח למצוא אבוקדו בעונה הזאת) וסלסה מעשה ידיו להתפאר וטורטיות. זה תמיד משעשע אותי לראות את הילדים האלו מתרגלים זוגיות. מזכיר לי את הילדים המשחקים בפינת המטבח בגן הילדים.

מחר אנחנו ממשיכים בפסטיבל ימי ההולדת וחתונת הכסף. חיימקה העניק לנו יום פינוק בספא בהרצליה ואילו הנסיכה וג'וניור השלימו את המתנה עם שובר למסעדת שגב. אח"כ ישאר רק לסגור קצוות אחרונים במסיבת יום ההולדת שאני מתכננת לשמאלנצ'יק למרות שהוא ממש, אבל ממש לא רוצה במסיבה. "אני לא רוצה מסיבה" הוא צועק בכל פעם שהנושא עולה. "אתה רוצה מסיבה ואתה גם תהנה ממנה" אני משיבה לו בזעף. יש כבר מקום ותאריך, אין עדיין סיכום לגבי מזון ומשקאות אבל הכי חשוב, צילמנו כבר את הקליפ, בסגנון הקליפ לבר-מצווה של ג'וניור למי שזוכר. היה לי קשה מאד לשכנע את הילדים לעשות את זה אבל דורות על דורות של אמהות פולניות הביאו לשיא את יכולת הסחיטה הרגשית שלי ("תעשו את זה בשביל אבא שלכם, שאוהב אותכם כ"כ, שנותן את החיים שלו בשבילכם, פעם אחת תעשו משהו בשבילו" וכן הלאה וכן הלאה,  אתם מבינים את הכוונה). שכרנו תלבושות, התחרענו קשות ואני רק מקווה שהעורך ירד לסוף דעתנו והתוצאה הסופית תהיה משעשעת ומטורפת במידה ולא איזה קליפ סכריני של משפחה בסגנון עדות הכוכב נולד. מצד שני, כולם בטוחים שהם נורא מיוחדים, לא?