יומנה של חתולה

אני שוקלת לתבוע את חברת אסם. זה בלתי נסבל הקטע הזה עם הבמבה נוגט. קודם כל, הם הבטיחו שזו תהיה מהדורה מוגבלת לפסח. כבר עוד מעט ראש השנה והבמבה נוגט עדיין איתנו, חיה ובועטת.  חוץ מזה הם מפזרים אותה בלפחות 10 נקודות אסטרטגיות בסופר כך שבלתי אפשרי לערוך קניות מבלי להיתקל בפצצה הפתיינית הזאת.  ושיא השיאים, הם כותבים ערך קלורי למנה, 30 גר' כשהשקית מכילה 60 גר'. כאילו הם צוחקים עלי? יש באמת מישהו שמסוגל לפתוח שקית של במבה נוגט ולא לחסל אותה במחי ביס אחד?  זה באמת הדבר הכי טעים בעולם.

חוץ מזה הייתי קצת חולה. שבועיים של מין שפעת כזאת שלא החליטה אם היא באה או הולכת. אח"כ עבר עלי יום אחד של בחילה איומה ולמחרת קמתי בריאה.

(אלו מביניכם שאינם מכירים את הסידרה "כפיות" מוזמנים לדלג על הקטע הבא):

הנסיכה: "בואי אמא, אני אקח אותך לרופא".

אני: "שניה, אני צריכה להחליף מכנסיים וללבוש חזיה".

הנסיכה: "למה? יש לך רגליים יפות. רק תלבשי חזיה".

אני: "אז מה את בעצם אומרת? שיש לי ציצי מכוערים? את חתיכת חלאה, את יודעת?"

אז אני ואותה נסיכה ישבנו באורנה ואלה היום וגם אותם אני שוקלת לתבוע. המארחת היתה חייכנית וחביבה והמלצרים מקסימים וקשובים. אם אי אפשר לסמוך על המלצרים באורנה ואלה שיתייחסו אליך כמו לזבל אני באמת כבר לא יודעת למה הופכת העיר הזאת.

הללויה, הריסוס עובד:

הסיוט הכי גדול שלי זה שמתישהו, איכשהו הם ישובו לנקום בי.

ונקנח בתמונות קייציות קצת יותר מעוררות תיאבון:

לפני: