יומנה של חתולה

בשבוע שעבר פורסמה בעיתון הידיעה הבאה:

"תקועים בפקק? היזהרו מהתקף לב".

תודה. באמת תודה. ומה אתם מצפים שאעשה עם האזהרה הזאת?

אל תתקעי בפקקים, יאמרו המדענים המזהירים שחקרו בדבר.

וואלה? איך לא חשבתי על זה בעצמי.

חוץ מזה הכל בסדר. אני עומדת בכבוד בהחלטה שלי להסתפק בשתי סיגריות ביום ואני חוזרת לכושר לאט ובטוח.

אתמול רצתי 4.5 ק"מ. (תודה תודה, אתם לא צריכים להצדיע, באמת).  לא שזה משפיע על המשקל. כלל וכלל לא. הוא מקבל את פני בטווח הבעות שבין התעלמות לחיוך לעגני. אבל אני עוד אשבור אותו. זה יקח שבועות, זה יקח חודשים, אבל יום יבוא, אני אעלה עליו והוא ינפנף חלושות בדגל לבן וישמיע נפיחת כניעה חרישית.

ועד אז אני מתנחמת בדברי שמאלנצ'יק. הוא הסביר לי שאני בעצם רואה את הדברים מהזוית הלא נכונה.

זה לא שהירידה במשקל מתבטאת אצלי בהעלמות החזה והישבן. להפך, זו העליה במשקל שמתבטאת בהתעצמות שלהם.

וככה הוא אוהב את זה.