יומנה של חתולה

הסתכלו אליי עכשיו כולכם, הביטו לי בעיניים ותגידו:

למי מכם אין שלדים בארון? למי מכם אין בית קברות למכשירי חשמל קטנים ו- home improvments אחרים שהיו אמורים לשנות את חייו ללא הכר? מי שלא מודה הוא או שקרן או קטין.

מכשיר לאפיית לחם, מכשיר לבישול איטי ודל קלוריות, מכשיר לבלניצ'סים וגופרה בלגית, מכונת גלידה  ומלך מלכי  המלכים - מכונת אספרסו ביתית.

מכונת האספרסו שלנו למשל עומדת מיותמת ומבוישת מזה כשנה על השיש במטבח.

אחרי עשר שנים בהן הוכחנו אופי, בגרות ועמידות ולא התפתינו אחר חידושים טכנולוגיים אלה ואחרים נתפסנו שאננים ולא מוכנים. סיירנו בתערוכה, פגשנו חבר שהציג שם והלז כיבד אותנו באספרסו מצוין.

"במקרה" סח הוא לנו, "את מכונת האספרסו הנ"ל תוכלו לרכוש במחיר מפתיע ממש פה מעבר לפינה".

רכשנו, אלא מה.

מאז עומדת המכונה מיותמת על השיש וצוברת אבק. השתמשנו בערך בעשרים קפסולות והשאר עלו באש.

זו לא התחכמות לשונית כלשהיא. הן באמת עלו באש. (ג'וניור וחברה שלו החליטו לצלות מרשמלו על קיסמים כמו בקומזיץ. ההמשך ברור אני חושבת). את קופסת הקפסולות החדשה שהזמנו לא פתחנו אפילו. עד לשבוע שעבר.החלטתי שעד כאן. אני הולכת להתמודד עם מפלצת הטכנולוגיה המתקדמת הזאת יהיה מה שיהיה. אני את הבוקר שלי הולכת להתחיל עם אספרסו משובח.

תשמעו, חיי באמת השתנו ללא הכר. מלבד הקפה המשובח שאני לוגמת כל בוקר בעודי רוכנת על מדורי הספורט והרכילות  אני מתחילה לחשוב שאולי אני בשלה להתמודדות עם מכשירים מתוחכמים יותר. למשל, לתכנת את הוידאו או להעלות תמונות במחשב ללא עזרה.

אה, על מי אני עובדת. הגיע הזמן לקבל את עצמי כמו שאני ולהשלים עם המציאות.

ובסך הכל, מבעד לאדים המיתמרים מעל כוס אספרסו משובח, המציאות נראית לגמרי לא רע.