יומנה של חתולה

פוסיקט: ג'וניור, תרצה שאלווה אותך שוב לטיולי כיתה?

ג'וניור: כן, בטח, למה לא.

פוסיקט: אני לא מפדחת אותך, נכון?

ג'וניור: ההפך. את תערכי שיחות נפש עם הבנות ואני אשב בצד ואראה יפה.

מלכת אנגליה חוגגת יומולדת פעמיים בשנה. יום הולדתה המקורי חל באפריל אך מכיון שמזג האויר באפריל האנגלי הוא לא משהו היא חוגגת פעם נוספת ביוני וחגיגה זאת נמשכת שבוע ימים ואם זה טוב למלכת אנגליה זה ודאי וודאי טוב גם בשבילי. אני מראש נולדתי בחודש היפה בשנה (תשאלו את שבע הכלות של שבעת האחים) וכל מה שנותר לי זה למשוך את החגיגות על פני שבוע ימים. טוב שיש חברים שעוזרים לי במשימה הזאת. שרנו שיריי יומולדת ביום שלישי וביום חמישי, זמזמנו בשישי ואני בונה על השירה האדירה של הסבתות היום.

התוכנית המקורית שלי היתה לפצוח במרתון מסעדות ובתי קפה שיתחיל בשישי בבוקר ויסתיים ביום ראשון לפנות בוקר במסגרתו אדגום לפחות ששה מקומות חדשים אבל כמו רוב התוכניות שלי גם זו איכשהו התאדתה לה לעולם שכולו תוכניות נהדרות שלא יצאו אל הפועל. אני חושבת שאעבור לתוכנית ב', במסגרתה אזמין את עצמי מדי כמה ימים לארוחת צהריים רומנטית.

מייד עם תום היומולדת אנחנו משנעים את חיימקה לשדה התעופה שם יתפוס מטוס שיקח אותו מעבר לאוקינוס אל הטיול הגדול שלו. ארה"ב, מרכז ודרום אמריקה. אני נעה בין שמחה, פרגון, קנאה וחרדה איומה. לא היה עולה בדעתי לנסות ולשכנע אותו לא לנסוע. להפך. ברור לי שזה הזמן שלו ובמידה מסוימת, הייתי מתאכזבת אם לא היתה בו התשוקה לנסוע אבל בכל זאת, ילד שלי קטן נוסע כ"כ רחוק ממני לכ"כ הרבה זמן? אני יכולה כמובן להתנחם בעובדה שהחדר המדוגם של חיימקה יחזור לבעליו החוקיים אבל בתוך תוכי אני יודעת שאני מוכנה לראות אותו רוקד צ'רקסיה כפולה על השיש במטבח בנעליים מלאות בוץ העיקר שיחזור בשלום.

בני ביתי מתודרכים היטב. כל אימת שמצלצל הטלפון והקול בצד השני מבקש את גברת חתולה הם יורים אוטומאטית "לא נמצאת" יען כי חברי קוראים לי פוסיקט וגברת חתולה משמש רק את כל השנוררים והסוקרים למיניהם.

השבוע צלצל הטלפון. אפשר לקבל את גברת חתולה? שאל הקול מצדו השני של השפוף. לא נמצאת ענה ג'וניור המתורגל. היכן היא? אצל הוטרינר."ומתי היא תחזור התעקש הקול? באמת שאין לי מושג התחיל ג'וניור לאבד את סבלנותו. אולי בערך המשיך ולחץ הקול? בשלב הזה ג'וניור נשבר. מאיפה לי לדעת כמה זמן לוקח לבצע ניתוח לב פתוח בחרדון מקסיקני?

טראח.

**********************************************

מחר הוא בן 13. בשבת בעוד שבוע הוא עולה לתורה ואתמול חשבתי לי פתאום שזה יהיה נחמד לשעשע את האורחים המוזמנים לסעודה שאחרי ואת חתן המצווה עצמו בסוג של תוכנית אומנותית. יש לי רעיון מוטרף להקליט לו שיר ולהכין ווידאו קליפ שיתבסס על שיר הנושא מהסרט "שאפט". הגברים במשפחה (להלן חיימקה ושמאלנצ'יק) יהיו בארי ווייט והנשים במשפחה (להלן הנסיכה ואנוכי) נהייה הקורוס ליין באפרו מפואר ומכנסי פדלפון וצעדי ריקוד תקופתיים. עכשיו נותר לי רק לשכנע בכך את שאר בני המשפחה.

יהיה דיסקו.

*********************************************

תגידו, מה אתם עושים עם יד ימין? או שמאל לשמאליים שביניכם? וזה לא מה שאתם חושבים, תתביישו לכם.

יד שמאל נחה בחמימות מתפנקת בין ירכיי אבל יד ימין שעל העכבר פשוט קופאת לי. אני נוטה להאמין שזו גם אחת הסיבות למיעוט התנועה בישרא בשבועות האחרונים. אי לכך ובהתאם לזאת אני מקימה מפלגה חדשה שקוראת לביטול החורף ושולחת מכאן קריאה להמונים להצטרף אלי. הצעות לכפתורים בנושא תתקבלנה בברכה.

ועד לפעם הבאה - אני נפרדת מכם בברכת שמש נצחית.

פוסיקט נאנחת בכבדות (אחרי עוד ארוחת בוקר של שבת מבית היוצר של שמאלנצ'יק יבדל"א):

"עכשיו אני יכולה למות לי בשקט".

ג'וניור (בהבעת אכזבה בלתי מוסתרת על פניו):

כן כן. שמענו אותך. אמרת את זה כבר מליון פעם ואת עדיין איתנו.

מצ"ב: עוד ארוחת בוקר של שבת מבית היוצר של שמאלנצ'יק יבדל"א.

ג'וניור פעם ראשונה:

אני (תוך כדי עלעול בעתוני השבת): "המממ, את העוגה הזאת אני יכולה לעשות בקלות".

ג'וניור (בשליפה מהירה): "והיא גם יכולה להרוג אותנו בקלות אז אולי מוטב שלא".

ג'וניור פעם שנייה:

אנחנו מתארחים אצל חברים בעצמאות ולשאלתי היא מספרת לנו את סיפור היכרותם.

היא: "עשיתי לך חיים די קשים בהתחלה, זוכר"?

הוא: "לא זוכר, מתי עשית לי חיים קשים"?

ג'וניור: "אחרי החתונה..."

זה עתה סיימתי לכתוב פוסט "רציני", מהסוג הלא אופייני לי והוא נמחק באכזריות ע"י אל הישרא-בלוג.

אתם חושבים שהוא מנסה לרמוז לי משהו?

ועד שאשחזר אותו, אם בכלל, ובהתחשב בתגובות הצוננות לפוסט הקודם אני הולכת על בטוח הפעם וחוזרת למקורות:

פוסיקט: "ג'וניור, אני מתה עליך. אתה כ"כ חמוד וחכם ומקסים".

(כעבור שעה)

פוסיקט: "גוניור, אני חולה על התחת שלך, אתה פשוט נהדר".

(כעבור שעה נוספת)

פוסיקט: ג'וניור, אני כ"כ אוהבת אותך, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך".

ג'וניור: "אמא, תגידי, את בוגדת בי? עם ילד אחר? כי הבוגדים נוהגים להרעיף על הנבגדים מילות אהבה לרוב ואני מתחיל קצת לחשוד..."

כשג'וניור רעב אז ג'וניור רעב.

באחד האמשים אבא שלו עמל על ארוחה מפוארת.

"נו, מתי האוכל יהיה מוכן"?

כחלוף דקה:

"נו, מה עם האוכל"?

כחלוף עוד דקה:

"אני גווע ברעב"

וכחלוף דקה נוספת:

"come on people, i'm not getting any younger here"