יומנה של חתולה

ציטוט מהמקורות אף פעם לא היה הקטע החזק שלי. בגדול, מה שאני מנסה להגיד זה שככל שאני רוחקת מהמחשב כך אני זקוקה לו פחות ולהפך.

בחגים ובסופ"ש אני שקועה במשפחתולוגיה ואח"כ אני מתקשה לחזור לשיגרת ישרא. אני נקרעת בין הרצון לכתוב ובין הגנים הפולניים שמצווים עלי להתנהג בנימוס וקודם כל להתעדכן בשלומכם (אמא שלי נושפת בעורפי. פיכסה).

הפשרה שהגעתי אליה עם עצמי היא להתחיל בכתיבה של פוסט שטותי וקצר שישבור את הקריז, לעבור להתעדכנות רצופה ואז לחזור לעוד פוסט, אבל הפעם, לשם שינוי, שטותי וארוך.

ובכן, בארוחת החג שמאלנצ'יק סיפר לנו את הסיפור הבא*: בערב החג הוא הקפיץ את העוזרת הביתה. בדרך חלפו על פניהם שומרי מסורת אוחזי ארבעת המינים בידם ושמאלנצ'יק עשה ככל יכולתו לענות על שאלותיה ולהסביר לה את משמעות החג ומנהגיו.

כשהגיע לתיאור האתרוג ניסה וניסה להסביר לה מה זאת פיטמה אך ללא הצלחה. לבסוף לא היתה לו ברירה אלא להביא לה צביטה קלה לצורך המחשה.

שמאלנצ'יק: "אגב, היא כבר לא עובדת אצלנו יותר".

ג'וניור: אגב אבא, כדאי מאד שעד יום חמישי תדע להפעיל ת'שואב אבק.

* שימו לב ילדים. משפט אחד בסיפור הנ"ל שקרי. התדעו לזהותו?

קראתי בעיתון שאנג'לינה ג'ולי המאממת רוצה לעשות קעקוע של ארנב על ישבנה המעוצב.

היא בטח חושבת שהיא מקורית:

פחחחחח

בזמן האחרון פשוט אין לי מה לכתוב. חלק מזה נובע מהרחבת מעגל הבלוגרים שפגשתי פנים מול פנים. התחלתי לנסות להתאים את מה שיש לי להגיד למה שאני חושבת שתרצו לקרוא. תנו לי לספר לכם משהו. זה לא הולך.

שימו לב לליריקה, לפואטיקה, לסגנון המקורי ולכתיבה המרגשת כפי שבאה לידי ביטוי בתגובה הזאת לפוסט הקודם שלי שנחתה על שולחני לפני מספר דקות:

"rap girl 15 , 13:10 3/7/2005: או זונההההההההה בת 43 ועוד פותחת פה פחח שרמוטה איזה בלוג מעפן דחפי אצבע לחת ותמותי שרלילה"

לא מרגש? אני אומרת לכם עתה, משאני יודעת שזה הנוער שלנו, שיש בידי מי להעביר את הלפיד אני מרגישה שאני יכולה למות בשקט.

הנפש היפהפיה הזאת לא השאירה לינק לבלוג שלה - כמה מפתיע - אך היא כן השאירה כתובת מייל.

אני חושבת שעל כולנו לשלוח לה את תנחומינו. אחרי הכל, זה היא שצריכה לחיות עם עצמה עד הסוף המר.

1. "האפיפיור יונח בתוך שלושה ארונות"

                    ???

מענין באמת איך זה יתבצע*

2. "משרד החוץ: לא לנסוע לקירגיזסטן"

שיט

*שאלה רטורית