יומנה של חתולה

פוסיקט: ג'וניור, תרצה שאלווה אותך שוב לטיולי כיתה?

ג'וניור: כן, בטח, למה לא.

פוסיקט: אני לא מפדחת אותך, נכון?

ג'וניור: ההפך. את תערכי שיחות נפש עם הבנות ואני אשב בצד ואראה יפה.

מלכת אנגליה חוגגת יומולדת פעמיים בשנה. יום הולדתה המקורי חל באפריל אך מכיון שמזג האויר באפריל האנגלי הוא לא משהו היא חוגגת פעם נוספת ביוני וחגיגה זאת נמשכת שבוע ימים ואם זה טוב למלכת אנגליה זה ודאי וודאי טוב גם בשבילי. אני מראש נולדתי בחודש היפה בשנה (תשאלו את שבע הכלות של שבעת האחים) וכל מה שנותר לי זה למשוך את החגיגות על פני שבוע ימים. טוב שיש חברים שעוזרים לי במשימה הזאת. שרנו שיריי יומולדת ביום שלישי וביום חמישי, זמזמנו בשישי ואני בונה על השירה האדירה של הסבתות היום.

התוכנית המקורית שלי היתה לפצוח במרתון מסעדות ובתי קפה שיתחיל בשישי בבוקר ויסתיים ביום ראשון לפנות בוקר במסגרתו אדגום לפחות ששה מקומות חדשים אבל כמו רוב התוכניות שלי גם זו איכשהו התאדתה לה לעולם שכולו תוכניות נהדרות שלא יצאו אל הפועל. אני חושבת שאעבור לתוכנית ב', במסגרתה אזמין את עצמי מדי כמה ימים לארוחת צהריים רומנטית.

מייד עם תום היומולדת אנחנו משנעים את חיימקה לשדה התעופה שם יתפוס מטוס שיקח אותו מעבר לאוקינוס אל הטיול הגדול שלו. ארה"ב, מרכז ודרום אמריקה. אני נעה בין שמחה, פרגון, קנאה וחרדה איומה. לא היה עולה בדעתי לנסות ולשכנע אותו לא לנסוע. להפך. ברור לי שזה הזמן שלו ובמידה מסוימת, הייתי מתאכזבת אם לא היתה בו התשוקה לנסוע אבל בכל זאת, ילד שלי קטן נוסע כ"כ רחוק ממני לכ"כ הרבה זמן? אני יכולה כמובן להתנחם בעובדה שהחדר המדוגם של חיימקה יחזור לבעליו החוקיים אבל בתוך תוכי אני יודעת שאני מוכנה לראות אותו רוקד צ'רקסיה כפולה על השיש במטבח בנעליים מלאות בוץ העיקר שיחזור בשלום.