יומנה של חתולה

יומולדת בשבוע הספר זה סטארט אפ מטורף. לא ברור לי איך עליתי עליו רק השנה.

כל אוהבי קיבלו הוראות מדוייקות ומשנמוג עשן המסיבות הצטופפו להם על המדף עוד שמונה ספרים חדשים. אני חושבת שסוף סוף התבגרתי כי השנה הצלחתי להחזיק את עצמי בכוח מלקנות ספרים חדשים, בהתחשב בעובדה שיש לי חומר קריאה לעוד שנה לפחות.

(הספרים ששוכבים במאוזן מחכים לי שאתפנה).

 חוץ מזה אני ריחנית כששושנית, טובלת באמבטיות חדשות לבקרים, נמרחת בקרמים ושמנים וחמאות גוף ומשוטטת בבית בין עננים ריחניים ופרחים מיובשים. בלילות קרירים אני מתעטפת בצעיף רך להפליא  שצבעו אדום יין וכשכואב לי הראש אני מעסה אותו מעדנות בזה (ולשאלתך שין, כן, זה עובד נפלא, both ways).  גיזרת התיקים היתה חלשה מעט אבל לא משהו שדרבון אסרטיבי לא יכול לתקן. הנסיכה קיבלה פתק עם שם חנות, כתובת, צבע ומספר דגם ושמאלנצ'יק השלים עם תיק ערב קטן ומגוחך בנהדרותו.

ליום הנישואין שלנו שחל ב- 19.6 ניקזתי את כל תוכניות היומולדת הלא ממומשות. לראשונה השנה קיבל היום הזה את הכבוד המגיע לו ועמד בפני עצמו ואפילו שמאלנצ'יק הבין את גודל המעמד והסכים, לאחר לחץ פיסי לא מתון כלל וכלל להתנתק ליום אחד מעסקיו המרובים ולהקדיש אותו, ובכן, לי.

פצחנו באיחולים אינטימיים, המשכנו לארוחת בוקר במקס ברנר (איך יש אנשים שלא אוהבים שוקולד? אני יכולה לעבור לגור במקס ברנר) ומשם למסאג' אלוהי (איך יש אנשים שלא אוהבים מסאג'? אני יכולה לעבור לגור על שולחן העיסוי). חשבתי שזו רק אני שזוכה לעיסוי ישבן מסיבי והרגשתי מאד מוחמאת אך לאחר תיאום גרסאות עם שמאלנצ'יק הסתבר שזה כתוב להם במדריך. הלאה, משומנים ורטובים בו זמנית אצנו רצנו לראות את טרומן קפוטה בסינימה סיטי (איך יש אנשים שלא אוהבים סרטים? אני יכולה לעבור לגור בקולנוע) וכשזה נגמר השבענו את רעבוננו בוינס ותמר הנהדרת.  סיימנו בדיוק בזמן לתפוס סרט נוסף בקולנוע דיזנגוף, כסאות מוסיקליים שמו. מתוק מתוק. מסוג הסרטים שגורמים לך לחייך אח"כ כל הערב. נשאר לנו מספיק זמן לצפות בספרד טוניסיה על מסך גדול וכוס בירה גדולה עוד יותר במייק'ס פלייס. אכן, כהילכתו.

note to self: היה קצת מעייף. בשאיפה לשנה הבאה מסאג' בקולנוע תוך כדי אכילת שוקולד, לגימת בירה והשלכת פיצוחים על המסך.