מה יותר פרוורטי? הבעות הכאב של עמיתי לעבודה כשהם מגלים שיכולתי לקחת מלקוח 100-200 דולר כבונוס (הידוע בלשוננו כ"דיף") ולא עשיתי זאת (כי אני נחמד ומחכה לעבור לתפקיד אחר והרווח האישי הכרוך בתפקיד הנוכחי לא בדיוק מניע אותי), או ההנאה שאני שואב מלצפות בהבעות הללו?
אני חושב שהראשון. בכל זאת, כאב בגלל כסף זה יותר פרוורטי מהנאה מכאב של מישהו אחר.