לא משנה שאין לי זכות הצבעה באף רשות מקומית - אני רשום בתור תושב הגליל התחתון, והבחירות שם היו בשנה שעברה. עדיין, זה טוב לנקוט עמדה.
מכיוון שאין לי כוונה לתמוך באנשים שלא פגשתי אישית ושמעתי מהם על כוונותיהם (מכיוון שאני מוצא שהתקשורת מעוותת את העניינים), אין לי כוונה לתמוך ברון חולדאי, דב חנין, ניר ברקת או כל אחד מאותם מועמדים ששמם מתרוצץ כמו עכבר מוכה עיוורון ברחבי האינטרנט.
זה מותיר שלושה מועמדים בלבד כפוטנציאליים לתמיכת הבלוג. אחד הוא דרור ללוש שהעמיד את עצמו לבחירה לראשות העיר טבריה. בזמנו, כשהוא עדיין היה תושב הגליל התחתון, הוא היה משחק איתנו כדורגל. הוא היה נחוש מאוד, אבל חלש ביכולת. מלבד זאת, אני לא מתעסק עם טבריינים.
השניים האחרים הם חיפניים. ביום שבת נסעתי עם יקירתי לפגוש ידידה טובה אזרחית חיפה שבמסגרת תפקידה המוניציפלי השגיחה על הרקדה בטיילת החיפנית. המועמדים ניצלו את ריכוז האוכלוסיה והפגינו נוכחות. אחד מהם, ישראל סביון, בירך אותנו פעמיים בשלום, רק כדי להחמיץ פנים (ולקחת את כרטיס הביקור שהוא נתן לנו) כשהוא גילה שאנחנו לא חיפניים. חוות דעת שליקטנו עליו מתושבי המקום היו שליליות.
שניים אחרים, יעקב בורובסקי ורמי לוי, לא בדיוק התערבבו עם הקהל. הראשון היה מוקף בפמלייה שמנעה כל מגע לא רצוי, והשני פשוט ישב עם החבר'ה שלו והעביר צחוקים. בילוי של יום שבת, יותר מאשר קמפיין בפעולה.
כך שנותר אחד. יורי בוצ'רוב שמו. אין לו תמיכה רבה, או פעילים. שיטת השיווק שלו היתה משעשעת מאין כמותה. שתי בנותיו - לבושות בחולצת הרשימה "חיפה המתחדשת" הלכו ודחפו את עלון המידע שלו לידיים של העוברים והשבים, והוא עצמו הלך כ- 50 מטרים אחריהם. עוד עובר האורח התוהה קורא את הכתוב, והנה ניגש אליו איש גבוה עם זקנקן ואומר: "נכון, זה אני". אפקטיבי להחריד.
הוא המשיך לשפוך אותנו מצחוק כשהוא שיבח אותנו, כצברים, על כך שאנחנו מפגינים תמיכה במפלגת עולים, כי - לטענתו - הגיע הזמן שצברים כמונו (אשתי, אני, אחיה ואשתו ילידת אוקראינה) יעשו זאת. אני לא חושב שהוא נפגע במיוחד כשהנחנו את העלונים בפח הקרוב.
אם כן, אזרחי חיפה החביבים, בבחירות היום, אם יש לכם חוש הומור מפותח, שימו בקלפי את האותיות "ןף", ותתגלגלו מצחוק כל הדרך אל הפולינום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
