יש עדה בעם ישראל - לא ננקוב בשמה - שבאים מארץ עתירת חול מערבית לארצישראל - שבניה טובים לבב המה וצדיקים תמימים. כל עוד לא מרגיזים אותם, או הם חושבים שמרגיזים אותם (מה שלא קורה בדרך כלל, יען פעולת החשיבה לא ממש מפותחת אצלם, אם נכליל). אם נפרוט אותם לפרטים, נמצא לא מעט יהלומים מביניהם, אבל כמקשה - בן סורר ומורה לעם ישראל.
חלק נכבד מאותה עדה מרכיב את מה שמכונה ברחבי המדע כ"הומו ברברוס טבריינוס", הידוע בקריאת החיזור הרחבה שלו, בעצירת רכבו במקומות אסורים בעליל ובשאריות הלכלוך שהוא משאיר אחריו. לא מעט פריטים במין המיוחד הזה מצויים בקורפוריישן שלנו, ואפילו משחקים איתנו כדורסל מדי יום ראשון בערב.
מטבע הדברים, כשמציבים הב"ט מול הב"ט, עפים גיצים, ולא פעם מתעופפים עלבונות פה ושם בנוגע להחלטות מגוונות. הפעם מצא גומקא שלנו (שהוא ג' מהמחלקה, שסוף סוף נמצא לו שם כינוי) בריב, ככתוב על ספר הישר החתום על לוח לבנו, ושאותו אין אנו רואים יען שמנו גופיה, חולצה קצרה, חולצה ארוכה סוודר ומעיל נגד צינת החורף:
ויהי כדמי הלילה ויעלה לולי המכדרר את מניין הנקודות לקבוצתו לשש נקודות בהתקפה מתפרצת וישמחו ידידיו ויעלו את שמו על נסי נסים. ויקומו מולם בני נעוות המרירות וישטחו טענתם מרה כי צעוד צועד יוסף ויוסיפו במגוון צעקות ידיים ומירב דציבלים. ויעמוד יהודה הגדול על צמד רגליו ובפה גדול ושיני מורא ישאג כי לא היה כדבר בכל דברי הזמנים.
ויזדעק גומקא הגלילי ויטען נגדו כי ברגל קלה שוטט לולי בחופשיות טרם הניחו הכדור בסל, ויוסף ויצע ליהודה כי יקום ויפצח במצוות פרו ורבו. ויען יהודה במלוא ריאותיו ויאמר לגומקא: וכי מי אתה כי תשלחני למצוות פרו ורבו? ויביטו יושבי הבית סביבם ויראו את פירות חלציו של יהודה מתרוצצים היטב באולם בעודם בועטים בכדור, ויודו לאל כי לא ירצה להוסיף במצווה.
ולא יסתום גומקא אלא יוסיף וישאג: התשאלני מי אני? הלא אני יכול הראותך גרמי שמיים! והוסיף ויאמר דברי מחמדות בדבר הורתו, שיאריכו ימיה על פני האדמה. ולא יקח יהודה את הברכות בלב קל ויצא להשכין את כפו בפניו של גומקא ויפגע בזיו פניו. ובראות ההתנגשות קמו חבר המרעים ויקחו את הניצים לצדדי האולם בכוח רב, מי שמאלה ומי ימינה.
וימשיכו היריבים משני צידי האולם רוב דבר, ויאיים גומקא בקשריו בין כחולי המדים, ועל כן קם שלומי ויטען כנגדו: הלא בני אותו קורפוריישן אנחנו, וכי כך נאיים בעירוב כוחות הביטחון? וישמע יהודה כי כך יאיים הגומקא, וירים סלולרו ויקרא לחבר מרעיו. ולא ישמעו הצמד לחבריהם ודקות ארוכות ימלמלו לעצמם בפינותיהם.
ויאספו בינתיים שאר החברים מתחת לסל ויזרקו כדור אנה ואנה בעודם מנסים לחזור לאווירה מתאימה ויתבדחו לאמור: ברצוני לריב עמך, כמה רישומים יש בספר כתובותיך? וימצא ערן הרבלי כי דל פלאפונו ויסתום פיו למען לא להסתכסך עם אף אחד.
ויהי ככלות המסה והמריבה, ויחזרו האנשים לשחק כדורסל עד הכריזותם על עייפות מוגברת, ויפרשו ללגלג על כדורגלני ליגת העל באפס רגלם. ויכתוב ערן הרבלי פוסט מה-זה חלש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
