יש לנו משתמש ברשת, נקרא לו בשם הקוד "אבריימל'ה". הוא נודניק רציני. כשעמדו אומות העולם בתור לנדנוד, הוא עמד בצד ודרש להיות ראשון. הוא עשה את זה כל כך טוב שעד מהרה הוא נותר היחיד בתור, ולקח הביתה את מרבית העוגה. מי שנופל לו בידיים הוא איש אומלל מאוד. הוא הבריח תריסר עוזרות, ייאש עשרות סוכנים, תסכל מאות אלפי אנשים. יש לו את זה. ביג טיים.
הוא גם האיש ששכר אותי לעבוד בקורפוריישן. התחלתי את הדרך בתור מתרגם למכתבים המסובכים להפליא שהוא שלח לקולגות בחו"ל. הייתי אחראי גם על הפיכתם לפשוטים יותר ונודניקיים פחות. לא משימה קלה. תוך ימים למדתי שדרך העבודה איתו היא לנדנד חזרה, ולא להתרגש.
מזה שלושה שבועות הוא מבקש מארול וממני דיסק התקנה מסויים. כל בוקר הוא מגיע ושולח מייל: "ארול, ערן - דיסק 'בבילון'". ארול רואה את המייל ובכלל לא מתייחס. אני רואה את המייל ובשלוות נפש עונה: "אין". לא שזה עוזר, מכיוון שכל עוד הוא משוכנע שיש לנו (ויש לנו איפשהו, אני מניח. ארול יודע. אולי), הוא ימשיך בדרכו. רק עוד 4 שנים לפרישה שלו.