שאין בו ענף לקושש |
| 1/2005
סערה בכוס
הנה דוגמה ראוייה לסיבה לגיטימית לגמרי לתחושת מירמור וזעם. שתיית תה פתאום הפכה לתו תקן חברתי. שנים אני שותה תה (הסתדרותי ורגיל לחלוטין. בלי עשבי תיבול. בלי משחקים מיותרים. אפילו בלי חלב, אחרי שהתברר לי שזה עושה לי בחילות. שניים סוכר. מעט דבש כשיש דלקת גרון), ופתאום כל המי ומי לא רק ששותים תה, אלא גם מפליצים כתבות ארוכות בנושא בצורה יאפית לחלוטין. זה נורא רוחני, אתם יודעים. ושיואו. וכזה.
אין ברירה. צריך רק להרכין ראש ולהמתין שרוח הסערה הזאת תעבור מהתחום לשיגעון היאפי הבא (צריכה מוגברת של רעל עכברים שמיוצר במפעלים בוייט נאם ע"י פועלים עם פטריות ברגליים? בבקשה שכן). עד אז, אני ממתין ששקית התה הרגילה שלי פשוט תפיץ את שלה במים הרותחים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
