סיימתי לעבוד
נסעתי הביתה
שוחחתי עם השכנים
נסעתי לקניות
חזרתי מקניות
פיזרתי את המצרכים
פתחתי מחשב
קראתי עדכונים מהשעתיים האחרונות
עיינתי בשיר של דנדוש (מקסים)
עיינתי בעוד אחד
חשבתי על לחן מוצלח
שרתי את השיר
הזכרתי לעצמי לארגן אמצעי הקלטה
הסתובבתי בחוסר שקט
אכלתי פרוסת לחם אחת
נשכתי את זווית הפה הפנימית עד זוב דם
סידרתי את הבגדים המקופלים (תודה, יוג)
הסתובבתי עוד קצת בחוסר שקט
הוצאתי את הפתקה עם המספר
שמתי אותה ליד הטלפון
שמתי מכנסיים
אכלתי עוד פרוסת לחם
התדבחתי עם יוגב על נושא "הצבא חושב ששחקני תפקידים לא מתאימים לסיווג בטחוני גבוה"
הסתובבתי בחוסר שקט
אכלתי עוד פרוסת לחם
סידרתי את הבגדים הלא מקופלים
יישרתי את השמיכה על המיטה שלי
הסתובבתי בחוסר שקט
בהיתי בטלוויזיה
אספתי את מוצרי האוכל
ניקיתי את השיש
ניקיתי את הכיור
ניקיתי כתמי אצבעות מהמקרר
הסתובבתי בעצבנות
לקחתי את הטלפון ויצאתי החוצה
חזרתי לקחת את המספר
יצאתי החוצה
מילמלתי את מנטרת האושר שלי
חייכתי חיוך רחב, אבל חסר שקט משהו
חשבתי על מה לומר
נוכחתי לדעת שאין לי מה, אז הפסקתי לחשוב על זה
חייגתי
צלצול ראשון
צלצול שני
צלצול שלישי
צלצול רביעי
צלצול חמישי
צלצול שישי
משיבון
לא השארתי הודעה
חזרתי פנימה
חיברתי את הטלפון למטען
הסתובבתי בחוסר שקט
פתחתי מחשב
חשבתי על כותרת
...
ועריכה של שעה וחצי לאחר מכן: התחלתי עם מחשבות ה"מה, אתה אידיוט?". במקום זה התחלתי להשתמש בציניות פרועה ומופרעת. שוטי הנבואה הופיעו אצל אסף הראל. הם נראו כמו חבורה שהצליחה להשיג דיל זול לסוף השבוע באילת ולכן עזבו את משרד רואי החשבון שלהם מוקדם, נסעו שש שעות, שמו את הבגדים הכי מאגניבים שהצליחו למצוא בארון - למרות שהם יצאו מהאופנה בשנות ה- 50' - ועכשיו הם עומדים בבאר-קריוקי של המלון, מנסים לזכור את המילים לשיר המאגניב ההוא שנטחן בגלגל"צ, כשבעצם כל מה שהם צריכים זה עוד כוס של קרלסברג בשביל למחוק אותם לגמרי, למרות שזאת תהיה רק השלישית שלהם.
(ומביכה לא פחות היא האהדה חסרת הפשר שאסף הראל וגיא זוהר רוחשים לחבורה התמוהה הזאת. היפים של סוף שבוע.)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
