שאין בו ענף לקושש

הרבה לקוחות לקורפוריישן. רובם אפילו משלמים. חלק מהלקוחות הללו הם אמריקאים. חלק ישראליים עם מה שהם אוהבים לכנות 'תובנת שירות כמו בארה"ב' (שזה שם קוד ל"מותר לנו להיות מעצבנים, ואתם צריכים לבלוע את זה"). לא אכפת לי כשהסוכנים שלנו בולעים צפרדע פעם בכמה שעות, בייחוד אם זה מפריע להם לשחק בדאבל-דראגון, אבל כשזה מגיע אלי זה מפריע. מאוד.

הצרה היא כזאת. הלקוחות הם עצלנים, והם אוהבים שמישהו אחר יעשה את העבודה במקומם. בינינו, מי לא? בנקודה שזה נוגע אלי - הם רוצים דיווח לגבי כמה, למה, מתי ולהיכן העובדים שלהם נסעו. אחרי הכל, קשה לעקוב אחרי כל הנסיעות הללו. לכן קמנו והקמנו דף מיוחד באתר האינטרנט הלקוי שלנו שמוציא ללקוחות דו"חות, ובא לציון גואל.

לציון בא גואל, לערן לא, וזה למה? מכיוון שכל חברה רוצה את הדו"ח שלה בצורה שונה. אחת רוצה אותו עם מספר לקוח, השנייה עם פירוט נסיעות, השלישית רק בצמצום והרביעית עם מגע קסום. בסופו של דבר, הכל מתגלגל אלי, ואני מבריק להם משהו שנראה דומה לגמרי - באופן מניח את הדעת, כמובן - למה שהם רצו.

אלא שהדרישה לדו"חות - כמו ילדים קטנים - לא יודעת שובע. מי שהולך לישון עם שני דו"חות לחברה אחת, דינו להתעורר בתחילת החודש הבא עם שלל משימות שבעטיין הוא יוציא עשרות דו"חות דומים, אבל שונים לגמרי מבחינת דרך היצירה. זאת בדיוק הסיבה שהמתעורר יעשה כל דבר שבתחום המשימות שלו (אם ברצונו ממש לעבוד, שזה דבר נדיר בימינו) כדי לדחות את הדרישות כמה שיותר.

אלא שהלקוח תמיד צודק, ודו"ח שהתבקש שלשום צריך להנתן אתמול, ואם לא הוא יילך למקום שבו יש אידיוט אחר שמנצלים אותו טוב טוב על כך שהוא יודע לכתוב תוכנה בסיסית, דקה לפני שמעבירים את המשרה שלו להודו. מממ... הודו (רצוי צלוי טוב בגריל, כמובן).

ויודעים מה הכי מעצבן בכל התחום? שקיימת ההתאמה הבאה: ככל שהדרישה של החברות היא קולנית להחריד, כך כמות הפרטים שהם נותנים בבקשה נמוכה יותר. מה זאת אומרת זה עוד לא יצא??? מה הכוונה "על איזו תקופה/סניף/נוסע"??? אני צריך לומר לך את הדברים האלה???

כמובן שהתשובות הן: "זה מה שיש", "את/ה יודע/ת" ו"לא, אני אנחש לבד, וזאת תהיה בעיה שלך כשתקבל את כל המידע שלך ל- 2002", כך שאני יכול לחזור לעבוד בשקט גם מבלי לשאול שאלות מיותרות (לכאורה). כמובן, אם יש חשק לעבוד, שזה דבר נדיר בימינו.