תרביצו לי. צבטו אותי. תלקו אותי בשוטים לחים. דחפו לי אלקטרודות עתירות אלקטרו-וואטים לנקבים נקבים חלולים חלולים שלי. השמיעוני בריטני ספירס, אלישיה קיז והבלאק-אייד פיז והראוני מיטב תוכניות מיכל זוארץ לדורותיה. עשו לי את הרע בעיניכם, ועדיין לא אלחץ קונטרול-סי לפני משלוח פוסטים, אלא אבטח באל הטוב היושב במרומים ובעיניים חצי עצומות אקיש על "שמור", רק כדי לראות איך עמל הדקות האחרונות, כולל ביטויים מבריקים כראוי שדינם להישכח אם לא יירשמו, נעלם לא נבכי ההיסטוריה הלא מקוטלגת.
לא יקום ולא יהיה! לא אלחץ קונטרול-סי, ואפילו יהיה זה הפוסט השמח ביותר שצץ תחת מקלדתי מאז התקופה שבה לקזחסטן היה סיכוי ריאלי להעפיל למשחקי גמר הגביע העולמי בגרמניה בקיץ הבא. אפילו יהיו בו חדשות מפתיעות שכמותן לא היו מאז הפעם ההיא שבה מתנחל לקח ערבי טרמפ אל הכפר שלו, ועוד נשאר לכוס קפה וטבח קל. לא אלחץ. תמיד אשכח. לעד אשתבץ קלות בהתאבדות החלון אל הודעת השגיאה מס' 408/409.
וכעת נותר רק לשחזר את המלל היטב היטב, שמא אולי נאמר שם משהו חשוב. אה, כמובן. יושב לו טופס מלא היטב על שולחני, שכפיתיו על הבוס ובשניותיו הפנויות הכרחתי אותו לחתום חתימה נאה ומסגוננת היטב המעניקה לי פס ארוך טווח לשלושה ימים נטולי עבודה אי שם בשלהי החודש. 27. 28. 29.
שלושה ימים נטולי עבודה, מתנגשים היטב בסופ"ש וחג, שבהם אהיה אדון לעצמי, ללא צורך בדיווח לאדם וחיה על פני כדור הארץ. יש דברים לתכנן, הגיגים להגות בהם. מחשבות על גבי מחשבות. רעיונות לקבל מאנשים. אתם מתבקשים לתת את שלכם, למרבה ההתחשבות.