שאין בו ענף לקושש

החלק הראשון נמצא כאן

הכל התחיל משעמום. ישבתי ליד המחשב, ערב לפני יום ההולדת שלי, ולא במצב רוח משופר במיוחד. בכל זאת, עוד שנת חיים עברה, ובלי יותר מדי אירועים חיוביים. דפדפתי ברשימת השירים הע-נ-ק-י-ת שיש לי וחיפשתי שיר טוב לשמוע. שיר טוב, אתם יודעים, זה עניין סובייקטיבי - לפעמים מדובר במלודיה טובה, או בקצב סוחף - הפעם רציתי מלל טוב.

בכל מקרה, דפדפתי לי, והגעתי לשיר שפותח את האלבום "The Pros and Cons of Hitch-Hiking". לא שזה מלל משובח במיוחד, אבל הוא מעניין, בעיקר בגלל שאף פעם לא ממש הבנתי מה רוג'ר ווטרס (ועל כן "מים") רוצה כאן. אני לא בטוח שהוא הבין. ניגשתי לקרוא את המילים, והסיפור, שבקטע הראשון, הוא עדיין מובן איכשהו תפס אותי. מכיוון שכך, התחלתי לאלתר מילולית על הסיפור. יצאתי מהמלל שנכתב בצורת שירה, כמו שאבי העיר, אל צורת פרוזה חופשית יותר ויצרתי משהו דומה למדי, אבל שונה. בערך. מכאן הכל התגלגל הלאה לאורך 12 הקטעים של האלבום.

בכוונה תחילה נמנעתי מלציין את המקור. לא בשביל לקצור את השבחים, אלא בשביל לא להרוס את המשך הסיפור ובשביל להמנע מהשוואות. רמזתי (ולא במפורש) לעתים על כך שלא מדובר במשהו מקורי לחלוטין, וחיכיתי בקוצר רוח לסיים את הפרוייקט כדי לגלות ולספר. רק הכלל שכפיתי על עצמי, לא להצמיד שני קטעים אחד לשני, אלא לחכות לפוסט מפריד אחד (לפחות) בין שניהם, מנע ממני לסיים את הכל כבר לפני שבועיים.

בכל מקרה, זה היה פרוייקט מעניין. הייתי רוצה לומר שזה עזר לי להבין טוב יותר את האלבום הדי-נשכח הזה, אבל זה לא נכון. המסגרת הסיפורית אמורה להיות חלום מתמשך שמישהו חולם בין 4:30 בבוקר ל- 5:11 (מה שאמור, אם אני לא טועה להיות תואם לתזמון של האלבום), אבל זה לא ברור לגמרי מתוך הפתיחה והסיום. הקטעים מתחלפים בין אחד לשני ולא ממש תומכים ובאופן כללי הסיפור מבלבל לגמרי, מה שגם השתקף בפרקים שיצאו לי. הקטעים הטובים יותר (השביעי והעשירי) באלבום, שאליהם נקשרתי יותר בהאזנות הקודמות, יצאו גם כאן טובים יותר (לפחות לטעמי), אבל בסך הכל, בניגוד לציפיות שלי, הפרוייקט לא ממש הצליח לעזור לי לאהוב את האלבום.

כך או כך, אני לא מרוצה עד הסוף מהפרוייקט, בעיקר בגלל שהוא יותר מדי רופף, אבל בזה אני מאשים את ווטרס עצמו. לדעתי, הבעיה הגדולה ביותר היא שבפוסטים שלי אי אפשר לשמוע את אריק קלפטון מנגן.