מכיוון שידוע לי שיש לפחות שני קוראים שבקיאים במידה כלשהי בהלכות הדת שלנו, אשאל כאן בקול רם את השאלה המנקרת בי מהבוקר.
רקע: פרנסי עיה"ק טבריא החליטו להפוך את השטח הפתוח והירקרק למדי שבגן העיר לחניון רב קומות כדי לפתור את מצוקת החנייה לכבוד כל אותם מקומיים שמתעקשים לחנות במרכז העיר, במקום ללכת משולי המרכז אל לב לבה של העיר, מהלך עשר דקות הליכה, או לכבוד כל התיירים שמקווים שיחליטו לבקר בכנרת מצומצמת החופים הפתוחים. החליטו ועשו.
אלא שבשביל להסיר חשש מבנייה חדשה במקום אסטרטגי שכזה הזמינו אותם פרנסים מומחים בתחום שיחפרו לעומק כדי למצוא ממצאים ארכיאולוגיים. למען הסר ספק, הכוונה היא לא לשכיות חמדה מתקופת הרומים, או אבן פינה מעשה ידי טורקים, אלא דווקא עצמות אדם, שכן עיה"ק ידועה בכך שבזמנו קברו בה אנשים בכל מקום, מה שאמור לגרום בעיה לכהנים להסתובב בה בשקט. ידוע הסיפור על סלילת כביש בטכניקה מיוחדת בשביל שכהנים יוכלו לנסוע פה ושם בטבריינית מדוברת.
אם כן, הבוקר נתקלתי בערימות אדמה גדולות שהתיישבו להן על גן העיר. ראיתי אותן כבר שלשום, אבל רק הבוקר הזדמן לי טרמפ שטלטל אותי הישר אל הבורות הארכיאולוגיים למהדרין. אחרי שהתגברתי על עקצוצי העונג ששלטי ה"חפירה ארכיאולוגית! לא להתקרב!" מעבירים בשלהי עמוד השדרה שלי, ניגשתי לתהות על העניין והטיתי אוזן להסברים של מנהל החפירה לזקני הכיכר שהאכילו את היונים. התברר שאכן, כמו שחשדתי, מחפשים עצמות זקנות וחבוטות.
כאן מגיעות השאלות שלי: נניח ויימצאו עצמו ויתברר כי במקום יש קברים, איך יתיישב הדבר עם השימוש בשטח ב(לפחות) עשרים השנים האחרונות בטור מקום להתכנסויות? האם תוטל טומאה רטרואקטיבית על כל אותם כהנים שהגיעו לראות הופעות בפסטיבל שרקיה, לחגוג את יום העצמאות או סתם לשכב על הדשא בצל, וכיצד היא תוסר, אם יהיה צורך? האם חוסר ידיעה פוטרת מטומאה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
