שאין בו ענף לקושש

עוד סרט קלאסי שהשגתי בפורמט דיוידי לפני מספר שנים הוא "שיר אשיר בגשם". אני אוהב במיוחד את הרגעים הקומיים שבו ועל כן הדמות שדונלד או'קונור משחק היא הפייבורטית שלי, והשחקן עצמו הוא אחד מהטובים והנחמדים שיצא לי לקרוא עליהם (ויום ולילה בהשוואה לג'ין קלי, הכוכב הראשי בסרט).

אולי בגלל זה צורם לי במיוחד קטע אחד בסרט בו או'קונור הוגה את הרעיון שמסובב את הכיוון של הסרט, אבל דבי ריינולדס, הכוכבת, מעניקה את הקרדיט (והנשיקה) לקלי. לא משתלם להיות חכמים ונחבאים לכלים. עדיף להיות יפים, שרמנטיים וחלולים ועוד לקבל את הקרדיט, כך נראה.

העצבנות, מצב הרוח הרע, הצלילה מטה מטה נמצאים בדברים הקטנים. מטריד לראות עד כמה אפשר להיות מושפעים מרגע אחד של חוסר התחשבות בסרט שנעשה לפני 50 ומשהו שנים.