אני חייב לציין שאני מתחיל להנות מההמלצות הפזורות על סרטים ישנים שאני נתקל בהם. הפעם חיפשתי משהו מעניין לראות במוצאי חג, בהמתנה ל"משחק מכור", או ל"מסעות ג'יימס בארץ הקודש" (שיש לי רושם שאקליט אותו מחר בצהריים ואצפה מאוחר יותר, אם בכלל), ומצאתי בערוץ 4 של יס - ערוץ סרטי הפעולה, מכל הערוצים שבמפענח - סרט פנינתי להפליא. באנגלית השם הוא "The Shootist". שם מוזר. בעברית קראו לו בבנאליות "הצלף".
ב- 1901, אקדוחן מזדקן מגיע לקארסון סיטי, נבדה, בשביל למות בה אחרי שמתברר לו שהוא חולה בסרטן המעיים. הוא שוכר חדר אצל מכרה ותיקה (שיש לה בן מה-זה מתלהב) ומנסה להעביר את ימיו האחרונים בשלווה ובכבוד, אלא שהעבר שלו רודף אותו ואנשים מנסים לזרז את המוות שלו.
גולת הכותרת של הסרט הוא ג'ון ויין, בתפקידו האחרון בקולנוע. המשחק העצי של ויין מתאים היטב לתפקיד, ומחלת הסרטן שהוא עצמו נשא נותנת לו כמויות של אמינות בביצוע התפקיד. מסביבו יש טונה של כשרון ונוסטלגיה שמסתובבים ומעניקים לסרט אווירה נוסטלגית נאותה - לורן באקול (מלכותית) בתפקיד המכרה הותיקה, ג'ימי סטיוארט בתפקיד (הקצר מדי) של הרופא שמאבחן את המחלה, סקאטמן סטארת'רס (האלורן מ"הניצוץ") בהופעת אורח בתור סוחר סוסים ומכר ותיק, יו או'בריין (ששיחק את וויאט ארפ בסרט על הפושע הידוע ב- 1955) בתור היריב העיקרי ושחקן המערבונים וסרטי האימה ג'ון קראדין בתפקיד ההולם של הקברן. את הדור הצעיר מייצג רון הווארד - אז בשיא הצלחת "ימים מאושרים" - שאמנם אף פעם לא היה שחקן מוצלח, אבל הוא מצליח להחזיק תפקיד.
בקיצור, הסרט אמנם לא זז בקצב מהיר במיוחד, אבל לכל אורכו הוא נוצץ כמו יהלום. פשוט מצויין.
***
והערת אגב: אחד סיכומי סדר פסח הטובים שקראתי מונח ממש כאן. הבחורה מקורית, אני נשבע לכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
