שאין בו ענף לקושש

במהלך כל הזמן שבו צפיתי בלייב 8 במהלך היום (וזה לא היה יותר מדי זמן, מסיבות שאבהיר אותן בהמשך), שמעתי רק בן אדם אחד אומר דברי טעם בקשר לכל העניין. מדובר באחד הסולנים של הבלק אייד פיז, שאחרי אחד משלושת השירים שלהם (לא ממש כוס התה שלי) אמר שצריך להיות לנו אכפת ממה שקורה מסביבנו, ושכל אחד מאיתנו צריך להתחבר לאינטרנט, לקרוא ולחנך את עצמו בנוגע למה שקורה. זאת, כאמור, ההצעה הכי טובה שאני שמעתי בכל היום. אני אישית מתחיל מכאן , ומתגלגל הלאה, ויש לאן.

בנוגע לאירוע עצמו - לא ציפיתי להרבה, וגם לא קיבלתי אותו. ההופעות סבירות פלוס, עם שירים שקולעים לאופי ההמוני (לא במובן "תרבות נמוכה", אלא במובן "שירים שהקהל הרחב אוהב") של האירוע. REM, למשל, היו יכולים להזכר בשירים הפוליטיים שלהם (Talk About the Passion מהאלבום הראשון, למשל), במקום שני השירים שערוץ 10 כן נתן לשמוע בין הפרסומות. מוזר לי שלהקה כל כך מעורבת פוליטית בעשר השנים הראשונות לקיומה לא משתמשת בזה. אני רק יכול להמליץ על האלבום Lifes Rich Pagent המצויין (וגם על Document שבא אחריו, או השלושה שלפניו).

כך או כך, גם את מה שהיה הטריח ערוץ 10 להרוס היטב עם ברמן וקיסוס ואלפי הפרסומות שנדחסו באמצע. החלק היחיד המעניין שאיכשהו 10 הצליחו לתרום היה דיון בנושא החובות עם המומחה שהגיע לאולפן (שהצטרפתי אליו באיחור, ועל כן פספסתי את שמו), אלא שגם זה היה שטחי (בעיקר בגלל המראיינים), וסוכם כ"נושא שאף פעם לא דיברו עליו בטלוויזיה". כאילו, אתם לא רואים ערוץ 1? או.

כך או כך, אני מודה ל"Me, Myself and Shahaf" הצעירה שנתנה את הכתובת לשידור האינטרנטי של האירוע בפוסט של ארילו בנושא. הרבה יותר יעיל, והסאונד הרבה יותר טוב על המחשב מאשר בטלוויזיה (אפילו מריה קארי נשמעת לא רע!). ככה אולי גם אקליט את ההופעה של הפינק פלויד.

מה שגרם לי באמת להפסיק לצפות באירוע, ולהתמרמר היטב בכל פעם שכן התיישבתי מול הטלוויזיה, הוא הגישה המאוד שטחית והתמימה של המארגנים. בונו, בהתאם למנהגו הישן, מעודד מעורבות, ולא ממש מספר את כל הסיפור. בשום מקום שקשור לאירוע כולו לא שמעתי מילה בגנות המוסדות המערביים שכפו הסדרים כלכליים על המדינות שנכנסו לחובות (ולא רק באפריקה, כי אם גם בדרום ומרכז אמריקה ובאסיה), שרק העמיקו את החובות, את ההרס הכלכלי ואת ההרס החברתי. מחיקת החובות לא תעשה כלום אם לא יגבילו את קרן המטבע הבינלאומית (שגם יש לה מילה במה שקורה בישראל, בהתחשב בכך שמר נתניהו הוא חסיד וידיד של אנשי הקרן ופועל בהתאם להמלצות שלהם) ואת ארגון הסחר העולמי.

יותר גרוע, נראה לי צורם מאוד לעורר מודעות למצב בעולם השלישי מבלי לפעול לשינוי המצב הכלכלי-חברתי בעולם הראשון. אותו מצב כלכלי שבו רוב האנשים הם לא יותר מעבדים בשכר הוגן (יחסית), ומעטים זוכים לזרימת כספים בכמויות חסרות פרופורציה. כוכבי ספורט (כאלה שמקבלים 50 אלף פאונד לשבוע, למשל), כוכבי קולנוע (20 מיל' דולר לסרט), דוגמניות, כוכבי רוק (80 מיל' דולר לחוזה הקלטות) וכן הלאה, בעוד שאלו שממש תורמים לקידום האנושות - מדענים, פעילים חברתיים, רופאים מסתפקים בכמויות קטנות עד מאוד. אחרי הכל, קל מאוד להיות פילנטרופ כשיש לך בבנק עוד כמה מיליוני דולרים.

במקום לפעול לפיזור הוגן יותר של ההון, מטיפים אלו שנהנים גם כך מיותר מדי כסף לעבדים מעוטי המזומנים להיות יותר אכפתיים ולפתוח את הלב. מה בונו עשה לאחרונה כדי למחות על כך שרוב התנועה הכלכלית בימינו היא ספקולטיבית (מסחר במטבע ובמניות), דבר שלא רק שהוא לא יצרני, אלא גם תורם להרס כלכלי של מדינות קטנות שחייבות להציע ריבית נמוכה על הלוואת על פי הכללים שנכפים עליהן ע"י קרן המטבע? נאדה. המצב הכלכלי המחמיר מסביבנו לא ישתפר בעקבות הלייב8. להיפך. עכשיו הקהל מרגיש שהוא עשה משהו למען העולם ולא יטרח ללמוד עוד. בינתיים ברקע ימשיכו אלו שתורמים להרס שלנו לפעול, מבלי שאנחנו נפתח את העיניים.

נו, העיקר שקיבלנו את פינק פלויד לשלושה שירים.