שאין בו ענף לקושש

הספרים הקדושים הם קמצניים במיוחד. הם מספרים לנו רק את הדברים החשובים להם וממעטים לספר לנו את הדברים הטריוויאלים על הגיבורים שעליהם מבוססות דתות ותרבויות. קחו לדוגמה את ישו. הוא בילה שעות, ימים ושבועות על חוף הכנרת עם החבר'ה שלו. מי שהיה על חוף הכנרת - כמו שיוג ואני עשינו היום - יודע שאין יותר מדי מה לעשות על שפת הכנרת. לטבול במים, לדבר, להתחיל עם בחורות ולהקפיץ אבנים.

אני בטוח שיום אחד, ככה בשנת 30 לספירה ישו והכנופייה ישבו על חוף הכנרת. ישו סיים דרשה מוצלחת במיוחד והאנשים חשבו טוב על מה שהוא אמר. הבחור עצמו לקח את עצמו והתרחק מהם ולקח אבן אחת שטוחה ונאה. בתנופת יד בוטחת הוא שלח את האבן לקפץ על המים. "ג'יזס!", קרא שמעון פטרוס, "15 הקפצות זה משהו לא נורמלי! אתה בטח בן האלוהים!".