שוחחתי אתמול טלפונית עם ... לא אומר. בשלב מסויים ציינתי שבביקורי באוני' ביום שני ראיתי במפגש של החוג להיסטוריה בחורה שקולעת לטעמי, ועל כן אנסה איתה דבר מה. עוד לפני שהצלחתי לסייג את עצמי (נו, אתם יודעים - אם אצליח, אם היא בכלל תרצה וכיו"ב), היא עצרה והציגה שאלה:
איך זה שאתה חצי-אוהב אותי, וחצי-אוהב את ... (שוב, לא אומר את השם, אבל אשמח לומר שהתענגתי לשמוע יותר מגרם של ארסיות בדרך שבה היא אמרה את השם), ועכשיו מתכנן על בחורה שלישית?
לא בטוח שהצלחתי להסביר את זה. לא רק שלא ממש הצלחתי להסביר, אלא גם הוספתי ונקבתי בשניים-שלושה שמות נוספים של חברות ממשיות ו/או וירטואליות שאני חצי-מאוהב בהן. אני לא בטוח שהצעד הזה עזר.
***
זה באמת מטריד. במידה מסויימת זה נראה הגיוני. להיות חצי-מאוהב פירושו להיות מושקע רגשית במישהי, בלי לטרוח לצפות לתמורה, שבספק אם תגיע כך או כך. ומכיוון שכך, למה לי להיות מחוייב לאחת שאני מאוהב בה, אם ממילא היא לא תתאהב בי בחזרה? הרי אם אוהב רק אחת (לינק מקרי, לא באמת), והיא לא תתאהב בי בחזרה, סתם אבזבז את זמני. מצד שני, שמירה קפדנית על חצי-מחוייבות גם אומרת שאני בכוונה לא מעמיק את מה שיש לי, אולי מתוך חשש להחמיץ את האחרות ואולי מתוך חשש להפגע כשהשנייה לא תאהב אותי בחזרה.
ומלבד זאת, מה תיתן לי האמירה? הרי גם לשואלת וגם למושא השאלה אמרתי שאני אוהב אותן, ולא זכיתי לאהוב אותן ממש, במלוא מובן המילה. הרי אני יכול לומר למי שאני רוצה את מה שאני מרגיש כלפיה, אבל סביר להניח שזה יוביל למבוכה וחוסר נעימות, שלא לדבר על תסכול. למה להרוס את מה שיכול להיות ידידות מוצלחת ברגשות של אהבה. לפחות ככה רק צד אחד (אני, כמובן) מרגיש כאב כלשהו, והצד השני יכול להמשיך לחיות כרגיל, מאושר בחוסר הידיעה שלו.
"אני אוהב אותך בשקט, כמעט בסוד
רק עוד ועוד ממך לצקת אל תוכי
רק עוד ועוד"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
