שאין בו ענף לקושש

אני בן 29 ו- 206 ימים. בן 29 ו- 206 ימים ויש לי... בית משלי, זוג הורים, שלושה אחים. יש לי בארון ארבע או חמש חולצות קצרות שאני יכול לצאת איתן מהבית, ועוד שלושה זוגות מכנסיים מהוגנים ללא חורים, שלושתם בצבע שחור. יש לי גם כך וכך זוגות תחתונים וגרביים, במספר משתנה בהתאם לגחמת הלב של אמא שלי שמחלקת אותם ביני לבין אבא שלי.

יש לי עבודה טובה עם משכורת סבירה ובוס חביב וחברים טובים לעבוד איתם; יש לי מעל ל- 600 דיסקים, חלקם טובים, חלקם מיותרים; יש לי סבלנות ואורך רוח ותקוות וציפיות ורעיונות טובים. אז מה אם התקוות נכזבות והציפיות מושבות ריקן והרעיונות הטובים מתמוססים ונעלמים ברוח. יש לי מאגר בלתי נדלה של כוח כדי להכין עוד ציפיות ותקוות ורעיונות טובים. יש לי גם חוש הומור לא רע בכלל.

יש לי מקום ללמוד בו בעוד שבועיים ויש לי מקום במעונות לדרוש אותו מחרתיים, וחברה טובה לפגוש אחרי שאדרוש אותו. יש לי עוד חברים לשמוע מהם ולדרוש בשלומם ולספר להם דברים. יש לי מספיק כסף בשביל לסדר דברים. בערך.

אני בן 29 ו- 206 ימים. בן 29 ו- 206 ימים ויש לי הרבה.

בן 29 ו- 206 ימים ואין לי בת זוג ומכונית והררים של מזומנים (אבל את שני האחרים אני לא צריך). אין לי כיוון בחיים ושאיפות לעתיד ומושג לאן אני מתקדם ומטרה לחתור אליה. אין לי סיבה ממשית לקום בבוקר. אין לי אהבה, וגם לא היתה כבר שנים. אין לי סיפוק לתשוקה שיש בי לדברים מסויימים. אין לי אומץ להפעיל את עצמי, אין לי בטחון עצמי. אין לי ואין לי יכולת לתקן את זה.