לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שאין בו ענף לקושש


כינוי:  אבו-ג'יין

בן: 49

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2005

צעד אחורה


בהשראתה של אנטי, אני מנסה לחשוב על נקודות בזמן שבהן הייתי מאושר והייתי רוצה לחזור אליהן. ליתר דיוק, הנקודות בזמן שבהן הייתי מאושר עם מישהי. לא לבד, לא בדרך אל או ממישהי. עם מישהי.

 

א. אני חושב על החזרות להצגת הסיום של בית הספר היסודי. זה כיתה ח', בזכות המבנה הנאה של הלימודים בעמק הירדן: א-ח יסודי, ט-י"ב תיכון. היה לי תפקיד מאוד משני. בזמן שלא הייתי על הבמה (וזה היה הרבה זמן), עסקתי במגוון פעילויות. האזנתי לרדיו, למשל, בתקווה לתפוס את התוצאות של משחקי גביע העולם בכדורגל (השנה היתה 1990). באחד מאותם ערבים מתמשכים שכבתי על הדשא שמול הבמה וקראתי. לידי נשכבה בחורה בשם נטע, והתחלנו לקרוא יחד. לא היה יותר מזה. לפעמים לא צריך.

 

מחשבה נוגדת: היתה בחורה שהייתי מאוהב בה שנה לאחר מכן. בטיול השנתי יצא לי לדבר איתה מספר דקות וזה היה מבחינתי, לגעת בגג העולם. את הערב היא בילתה עם אחד המלווים. את הערב שאחר כך עם אחד אחר. לא בדיבורים. זאת היתה נחיתה קשה.

 

ב. עם החברה השנייה שלי (והאחרונה עד עתה) נסעתי ערב אחד בטיול קורפרטיבי מאורגן לאופרה בתל אביב לראות את "כרמן". הסתובבנו אנחנו, הפרובינציאליים שהצליחו לגרד כרטיסים בשורות האחרונות של היציע, במסדרונות בין כל האנשים הנוצצים מת"א, והחזקתי לה את היד. לא היה אכפת לי מכל שאר האולם (והעולם). בשבילי היא היתה הכי הכי, והייתי גאה להיות הגבר שמחזיק לה את היד.

 

על כל מחשבה טובה יש מחשבה רעה שמזכירה את ההמשך:

איך ישבתי עם מישהי על מדף צוק שמשי בויילס, אבל היא קיצרה את הרגע, ונטשה אותי באמצע לונדון יום לאחר מכן;

איך הייתי מאושר בנסיעות הארוכות בדרך אל החברה הראשונה שלי, אבל אין לי זכרונות מהותיים מהרגעים המעטים מדי שלי איתה;

איך מצאתי את עצמי משוחח חצי שעה עם בחורה חדשה שהתחילה לעבוד אצלנו, רק כדי לקבל טלפון מאיים מהחברה השנייה-האקסית באותו זמן, שלא לעשות איתה כלום, כי זה יפריע לה;

איך שהרגשתי כל כך בנוח עם מישהי, שאמרתי שאני יכול להתחתן איתה, ואז לפלוט "לא" כשהיא שאלה אם הייתי רציני. הייתי רציני.

איך ישנתי עם מישהי (שינה אפלטונית לגמרי), ולרגע התחבקנו - לא חיבוק של סקס, אלא של ... אהבה (לפחות מבחינתי), רק בשביל שהיא תתרחק טיפה ומתחת לשמיכה אחת ונהיה עדיין קרובים פיזית, אבל הכי רחוקים נפשית שאפשר.

 

לא חושב שיש לי עוד זכרונות טובים לחזור אליהם. לפחות לא כאלו שמוכתמים באכזבות שלאחר מכן.

נכתב על ידי אבו-ג'יין , 15/10/2005 00:21  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ערן רבל ב-17/10/2005 20:05



44,964
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבו-ג'יין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבו-ג'יין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)