שאין בו ענף לקושש

נו. מה דעתכם על זה? אל תתעצלו. תקראו. תגבשו דעה.

נו?

הדעה הזאת שגיבשתם... היא שלכם, או של ורד לוביץ'?

(חיוך מריר. מאוד.)

קראו שוב, ושימו לב לדברים הבאים:

- המילים השליליות (במידה קיצונית) שאיתן הגב' לוביץ' משתמשת בשביל לתאר את המעשה ("הפרשה הזו זיעזעה את המדינה", "מעשי התעללות מפלצתיים", "התמונה במלוא זוועתה", "מסכת התעללות מחרידה" ועוד).

- ההחלפה החוזרת ונשנית בין האשמה (כתב האישום) ובין קביעת אשמה, כולל בכותרת עצמה.

בקיצור, לפנינו דוגמה נפלאה של קביעת דעת קהל ע"י כתיבה מגמתית בתקשורת. המגמה בכתבה היתה להציג איך מערכת המשפט הישראלית לא עובדת, ועל כן היא השתמשה במקרה שבו הכתבת (או המערכת) החליטה שהנאשם אכן אשם ברצח בכוונה תחילה, ואפשר להסית אזרחים הן נגדו והן (ובמיוחד) נגד המדינה. אפילו אמא שלי נפלה בפח ופרסמה תגובה זועמת (249, עם שגיאת כתיב).

אזכיר את דבר אחד: האיש חף מפשע עד שהוכחה אשמתו. אחרי שיוכיחו אותה (וכנראה הפרקליטות לא מצליחה לעשות את זה, אחרת לא היתה עסקת טיעון), נראה אם נוכל לאשר להמום מתגובה 192 חמש דקות איתו.