בבוא הרגע, כשעמדתי מאחורי הפלקט הכחול שאמור להסתיר אותך מהסביבה, אבל בכפר חיטים נתן לכל מי שעומד בחוץ זוית ראיה מצויינת על הבוחר הנרגש, עצרתי לרגע קצרצר להתלבטות האחרונה. כבר לפני מספר שבועות צמצמתי את הבחירה שלי מ- 31 מפלגות למספר מצומצם יותר, אחרי שפסלתי את רוב המפלגות הקיקיוניות, ולאחר מכן את המפלגות שאני לא מסכים איתם אידיאולוגית (מקדימה (כולל) ימינה ושמאלה לחד"ש). מאז ועד אותו רגע אינטימי עם 31 הפתקים לא נותר אלא להיות קול צף.
הייתי צריך להתאמץ בשביל להצביע. מה לעשות, לא הייתי מודע לפרצה שמאפשרת לכל אחד להצביע בקלפי הקרובה למקום בו הוא חי (ומי יתן ובבחירות הבאות תורחב באופן רשמי), כך שאתמול מיד אחרי התוכנית טלי ואני נכנסנו למכונית ודהרנו צפונה. הגענו - עם עצירה קצרה לתזונה ומנוחה ב"בית הפאנקייק" (שם, למרבה השמחה, זכתה טלי להצעה מגונה מפרחח צעיר עם טעם נפלא בנשים) - בשתיים בלילה, ונפלנו למיטה. בבוקר, אחרי כוס קפה ושאר ירקות ניגשה היא להצביע (בליווי שלי), ולאחר מכן נסענו כפר חיטימה בשביל להגיע לרגע הפותח את הפוסט.
העניין נמשך שניות. הבטתי בפתקים. הפתק של הירוקים קרץ לי מהשורה התחתונה, אבל התעלמתי ממנו. העפתי את המחשבה על הצבעה לדע"ם, עם כל האהדה שלי לגב' אגברייה ולמסר שלה. המאבק היה בין העבודה למרצ. שנייה לאחר מכן הפתק של האחרונים כבר היה במעטפה ובדרך לקלפי. היו אלו הטיעונים של ארילו שניצחו (דנו בנושא כבר בנובמבר, ומסתבר שבצורה משכנעת). לא בטוח שזו הבחירה הנכונה, אבל אחיה איתה.
אחרי הבחירה רצנו חזרה לבית של טלי, ומשם (אחרי ארוחת ערב משובחת) דרומה לירושלים. יש שיעור בשמונה וחצי בבוקר, אתם יודעים. כל זה היה יכול להמנע עם קצת מודרנה. נו, מילא. עכשיו עידו השותף, מגחך לעצמו על נפילתו של ביבי, בעוד שאני מנסה ליצור קואליציות שמשאירות את קדימה בצד ושמות את העבודה בראשות הממשלה. הצלחתי להגיע לממשלה של העבודה+ליכוד+ש"ס+אגו"י+הגימלאים+מרצ עם 63 ח"כים, לפי המדגם של ערוץ 1.
***
ניסיתי להאזין להקלטה של התוכנית שלי, ואני חייב להגיד שאני חושב שהמוזיקה מצויינת, אבל לא ממש אהבתי את ההגשה שלי, לפחות בתחילת התוכנית. הערות לעצמי לפעם הבאה:
- הכנה מראש, כדי למנוע טעויות קטנות (כמו האלבום הראשון של שמוליק קראוס, המחזה שממנו לקוח "שיר ערש" של אלתרמן, ולשכוח את שלמה מזרחי כחבר החמישי של כי, התקווה הטובה) ולא לגמגם יותר מדי בשידור (כי זה מה שקורה כשאני מאלתר).
- לבדוק מראש את הדיסק המנוגן (כל השירים ממס' 8 והלאה נשמעים עם הפרעות בגלל הדיסק הצרוב שהכנתי, כולל הפסקה בשיר התשיעי)
- לדבר יותר לאט ורגוע. מן הסתם בפעם הבאה אתרגש פחות.
- להשתדל לנשום בצורה פחות... בולטת... אל תוך המיקרופון.
למי ששואל, רשימת השירים שהיו בשידור:
1. רדיו חזק - תיסלם
2. למה לא אמרת לי - אריק לביא
3. גיטרה - שמוליק קראוס
4. פנס הרחוב - תמוז
5. ערב של יום בהיר - אפרים שמיר
6. ד"ר יארינג - כיף התקווה הטובה
7. מכת שמש - יובל בנאי
8. שיר ערש - מתי כספי וסשה ארגוב
9. זמר המפוחית - עדנה גורן וקובי רכט
10. שיחות דיפלומטיות - אריק איינשטיין
11. ענבלים - ששת
12. עוד חוזר הניגון - נירה גל
13. ליל חניה - חנן יובל, ירדנה ארזי, אפרים שמיר ושלישיית אף אוזן גרון
14. ניגון עתיק - אושיק לוי
כשהשירים משיר ערש והלאה הם מחווה לנתן אלתרמן, שהיום מלאו 36 שנים למותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
