שאין בו ענף לקושש

בשעה שלוש וחמש עשרה דקות אתמול בלילה הבזיק ברק והרעים רעם ממש מעל פסגת הר הצופים בקול נפץ אימתני.

בחוץ אנשים צרחו.

אזעקות צפרו.

אחרי דקה וחצי הכל נגמר.

בפנים אני שכבתי עם עיניים פקוחות, מנסה להבין מה זה היה.

בת זוגתי המאממת אמרה שחם לה והורידה מכנסיים.

ונרדמה מיד.

אחרי ששמה עלי יד אוהבת.

כפרה עליה.

חיכיתי בחושך, מלטף את היד.

עד שהאנשים שתקו.

והקולות המכניים נגמרו.

ושוב הבזיק הברק והרעים הרעם, אבל רחוק יותר.

אז נרדמתי.

***

לאחר מכן חלמתי.

בחלומי אייל -

אח שלי,

הגיע לבקתתי אשר על פסגת הגבעה הטרופית

שבה ישבתי ונמנמתי

והתלונן על הצי השישי

שיורה פגזים באמצע הנמנום,

כמו שהוא עשה ממש לפני מספר דקות

התעוררתי צוחק.