שאין בו ענף לקושש

הבטחתי לאחשלי (3), ועל כן אני מקיים: מיטב ההיסטוריה של משפחת רבל.

נתחיל בשם המשפחה: השם רבל (מאויית Rabl) הוא ייחודי. כל יהודי שנושא את השם הזה (ואין יותר מדי כאלה בארץ) - הוא קרוב משפחה שלי בדרגה כלשהי. פרופ' מישל רבל שמתראיין פה ושם בעיתונים - הוא משלנו. בית החרושת לממתקים רבל (שנסגר מאז שקיבלתי מהם סוכריות לבר-מצווה לפני 15 שנים) - גם כן. עוד לא נמצא קשר לבארני רבל.

כשאנשים מנסים לנחש מה פשר השם, הם בדרך כלל נכשלים. אין לזה קשר לרבנים למיניהם. גם לא לשם "ראובן". אין לזה בכלל קשר ליהדות. אפילו לא לצ'כיה עצמה.

אתן לכם רמז: אם מחפשים Rabl בגוגל מתקבלות הרבה תוצאות. הנה מדגם: גינטר, אנטון, קארל, קת'לין-אלן, טילמן, יוליוס, הלגה, אלכסנדר ומריה מגדלנה. אף אחד מהאנשים הנחמדים הללו לא שייכים למשפחה שלי, למרות שכולם רבל. יותר מזה - כולם גרמנים (או אוסטרים, שהם גם גרמנים, אבל עם דרכון בצבע שונה). עליתם על זה?

הפתרון מראה על אחת התכונות המשפחתיות: הרצון להיום ייחודיים. בשלהי המאה ה- 18 חי סבא של סבא של סבא (פחות או יותר) שלי בדרום בוהמיה, שהיתה אז תחת השלטון של הממלכה האוסטרו-הונגרית. באותם זמנים להמונים לא היה שם משפחה. הם היו ידועים בתור ערן בן דניאל (או אנטון בן קרל). המלך פרנץ יוזף החליט לשפר את גביית המיסים בממלכה ועל כן חייב את כולם לקבל על עצמם שם משפחה, כדי שתהיה אפשרות לפקוד אותם לפי משפחות.

יש כאלו שהלכו על האופציה הקלה. אני ערן בן דניאל, אז אני אמשיך להיות כזה. ככה יש כל מיני מוסקוביץ' (בן משה), יזרסקי (בן ישראל) וכן הלאה. זה לא התאים לבחור שלנו. אופציה תיאורית כמו הר-זהב (גולדברג) או איש-כסף (זילברמן) גם לא התאימה. מה לנו ולזה. אנחנו רוצים להיות מקוריים.

הלוך הלך אברהם לרחוץ בנהר, כשמוחו קודח סביב המחשבה. מאיפה הוא יביא שם, כך שלא יתבלבלו בינו לבין אחרים? הבחור הסתכל ימינה. הסתכל שמאלה. הסתבן קצת.

יוריקה! על הסבון היתה מוטבעת מילה: RABL. זה יהיה השם. מעתה יהיה שמו אברהם רבל.

אלא שמסתבר שהאותיות הללו לא היו שם לחינם. רבל היה שם המשפחה של בעלי מפעל הסבונים הגרמני. נו שויין. אז יש שתי משפחות רבל בעולם - הגויים הם הצאצאים של בעלי המפעל. היהודים הם הצאצאים של אברהם. קל מאוד לזהות.