כפי שהזכרתי בחלק הקודם (חפשו לבד), מוצא המשפחה הוא מדרום בוהמיה. למען הדיוק מהעיירה קרדשובה רצ'יצה. היום היא עיירה קטנה עם מעט פחות מ- 5000 תושבים, ובלי קהילה יהודית, אבל עם בית קברות יהודי מתפורר למדי.
במרשם אוכלוסין של העיירה מ- 1778 מופיע השם רבל לראשונה ברשומה רשמית. אברהם רבל ובני משפחתו גרו ברובע היהודי, בבית מס' II. השכנים שלו היו יצחק פייגל ויצחק קולמן. הקהילה היהודית בעיירה היתה מצומצמת מתחילתה, וב- 1881 הקהילה נאלצה להסתדר בלי רבי ובלי מורים. אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשנסגר בית הכנסת יצאו מהעיירה המשפחות הדתיות יותר, ורק שתי משפחות נשארו בעיר - רבל והוניג.
ב- 1938 האיזור כולו סופח לגרמניה כחלק מחבל הסודטים, והחיים ליהודים נעשו קשים יותר באמצע אפריל 1942 פונו כל היהודים מהעיירה והועברו לטרזינשטאט. אחרי המלחמה חזרה לעיירה יהודיה אחת (למעשה - חצי יהודיה). כשהיא נפטרה ב- 1965, הסתיימה ההתיישבות היהודית בקרדשובה רצ'יצה.
יירי רבל, אבא של סבא שלי נמנע מכל החלק האחרון. בתחילת שנות העשרים הסתכסך יירי עם אביו רודולף אחרי שזה נשא אישה שנייה, איתה לא הוא הסתדר. יירי לקח את עצמו ועבר לעיר הגדולה.
בפראג הוא פגש בחורה טובה ממשפחת קיש מברטיסלבה. אחרי תקופת החיזור המקובלת השניים נישאו, ואבא קיש סידר לאפרים עבודה בטחנת קמח מקומית. שלוש שנים לאחר מכן עברו בני הזוג לבודפשט במטרה להתרחק מההורים קיש. שם נולדו לזוג תאומים - אגון-ברוך ורודולף ב- 1924.
באמצע שנות ה- 30 חזרה המשפחה לפראג ולניהול הטחנה. שם תפסה אותם מלחמת העולם השנייה. יחד עם שאר הסובבים אותם הם הועברו לטרזינשטאט. מכולם שרד רק אגון (את סיפור הבריחה שלו מהגטו סיפרתי בפוסט יום השואה). ב- 1945 קיבל אגון, שאז כבר הזדהה בשם ברוך סרטיפיקט עלייה לארץ ישראל דרך רומניה.
ברוך החל את חייו החלוציים בארץ בבן שמן, ולאחר מכן עבר דרך מספר ישובים עד שהתיישב במושב ניר ישראל הסמוך לאשקלון. בדרך הספיק ברוך להתחתן עם ניצולת שואה (ואישה מצויינת) בשם פרידה ולהוליד שני ילדים - דניאל ורותי. ילדה שלישית, רותי, נולדה מאוחר יותר, אבל נפטרה בגיל שנתיים כתוצאה ממחלת דלקת ריאות.
בני הדור השני גדלו והקימו משפחות - דני התחתן עם יהודית ליפט ורותי עם יעקב נרקיס והתחילו להביא דור שלישי למשפחה. עד 1982 נולדו שלושה ילדים לכל אחת מהמשפחות - ערן (אהמ), אייל ויניב לצד הראשון; נועם, עמרי ועודד לצד השני.
ב- 1983 נוסד סניף רבל בצפון הארץ. אחרי חיכוכים בין שני בני הדור השני החליטו דני ויהודית להעביר את המשפחה למקום אחר. אחרי בדיקה של מספר מקומות (מושב הבונים, למשל) הוחלט על כפר חיטים. בסוכות 1983 התבצע המעבר. שנתיים לאחר מכן נוסף עוד בן למשפחה, יוגב. הדור הרביעי למשפחה עדיין מחכה להיווצרות.
ישנם עוד בני רבל ברחבי העולם. בן דוד מדרגה שנייה או שלישית של סבי בשם ויקטור נהג לחיות במנהטן עד שנפטר במהלך שנות ה- 90. בקנט יש משפחה בשם רדקליף, שנמנית על אלו שהיו מספיק חכמים להימלט מצ'כיה עוד לפני המלחמה. אנשים אלו הם מעטים, והמשפחה רק עכשיו מתחילה להתאושש מהנזק של השואה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
