עברתי זה עתה על כמה וכמה בלוגים. מעין תעסוקה של אחרי צהריים בהפוגת השעמום העבודתי. והנה מימין ומשמאל, מלמעלה ולמטה, הבנים והבנות, האחים והאחיות, המאמאס והפאפאס - כולם יחד מתלוננים על בדידות.
הוא בודד כי היא עזבה, ההיא בודדת כי אין לה כבר הרבה זמן, להם אין עכשיו כוח, להן אין בכלל מוח ולי באופן כללי ודי סופני.
אז אם יש כל כך הרבה בודדים בעולם - ורובם אנשים איכותיים, לפי מדגם לא מייצג זה - איך זה שהם לא מוצאים אחד/ת את השני/ה (ללא הגבלת נטייה והשתייכות מינית)?
לחידוד התהייה - למה אני לא מוצא וכן הלאה, אבל זה כבר אגואיסטי מדי, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
