באיחור אלגנטי, שבשום פנים ואופן לא נובע מעומס (כי אנחנו שובתים בתור סטודנטים טובים), סוף סוף חילצתי את עצמי ממצב הביניים הזה והלכתי לארגן את התמונות מאותו טיול שנותר מאחור, לצערנו הרב.
הדבר הראשון שקיבל את פנינו כשסוף סוף הגענו למלון שלנו היה הכלבלב הזה. בחור נלהב ששמח לחזור הלוך ושוב כמו דוגמן מיומן עד שהצלחנו לתפוס תמונה הגונה שלו.
נכון הבריכה הזאת נראית נפלאה ומזמינה?
מי ים קרים כקרח, זה מה שיש בה.
ואם כבר הזכרתי בעלי חיים דוגמנים, זו החתולה פסאסיס (חתולים בישראל עונים ל"פס...", חתולים ביוון עונים ל"פסאסיס". מוכח עובדתית). אחרי שתפסנו את התמונה שלה כאן, היא הלכה לה אל החבורה הבריטית בצד הבריכה, עלתה על כסא נוח והתגלגלה לה עליו, כשהיא דופקת פוזות למצלמה.
אפשר לחשוב שכל מה שראינו ביוון היו חיות. בקנוסוס היו טווסים שטיפסו על עצים.
וחתולה שהצטלמה עם כל תייר. אפילו ישראלי.
באיוס ניקולאוס היו ברווזים ששטו להם באגם הקסום.
לפחות הבטיחו לנו שהוא קסום. האיש בסוכנות הנסיעות שביקשנו ממנו למצוא לנו שייט לאי המצורעים הדגיש את האגם על המפה עם עיגול נלהב וזעק עד שמי התכלת: It's Magic. שלולית קטנטנה מוקפת בטון ומסעדות בעלות מלצרים נלהבים לפתות לקוחות.
אבל חופי הים של העיר נפלאים ביופיים. כל עוד לא מייבאים חול שלא שייך ממקומות רחוקים ויוצרים חופים מלאכותיים, כמובן. בחוף קליאופטרה (לכו מהאגם מזרחה עד הסוף) יש אבנים על החוף, נוף נפלא ממול ומים בצבע טורקיז נפלא.
מים קפואים כקרח, כמובן.
חבל רק שבערבים אין מה לעשות, אלא להתאמן בלצלם תמונות של אורות העיר הגדולה (לא ממש) חרסוניסוס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
