שאין בו ענף לקושש |
| 5/2007
קח אותי הלילה
זבובי אורלב צץ מתהום הנשייה בשביל לצייץ משהו על יום חופש שני בשבוע לאזרחי ישראל העשוקים והמסכנים (לא שבעלי ההון השולטים במשק יאפשרו לעובדים שלהם ממש לנוח יומיים בשבוע). אחד המרכיבים בהצעה שלו היא הפעלת תחבורה ציבורית בהיקף מוגבל בשבת. זה באמת רעיון טוב, אבל מתקדם משהו. אולי קודם עדיף להתמקד בלהפעיל תחבורה ציבורית בהיקף כלשהו בלילות? אהובתי המופלאה ואני נסענו לפגוש זוג חברים במרכז העיר ירושלים במוצ"ש. יצאנו באמצע השיר האחרון באירוויזיון, לקחנו את האוטובוס לעיר וישבנו שם עד שהשעות הפכו להיות קטנטנות לגמרי. כמובן שבשביל לחזור הביתה לקחנו מונית במחיר מופקע עד מאוד. זו דוגמה קטנטנה. בתור איש אבטחה בעל נסיון, אני יכול לספר על אזרחים תמימים שנקלעו לתוהו חסר התחבורה בשעות הלילה מכיוון שהתאחרו מעבודתם, מכיוון שצפו במשחק כדורגל (נסו לצאת מטדי אחרי משחק בתחבורה ציבורית...) או סתם מכיוון שהתעכבו להנאתם. האוטובוסים האחרונים של אגד עושים את דרכם בחצות הליל, ודוממים לשאר הלילה. רוצים אוטובוס? חכו ארבע-חמש שעות. מילא אם התחבורה הציבורית היתה נתונה בידיים פרטיות, אבל מדובר במפעיל ציבורי ששייך לי, לך ולכל המשפחה. המדינה מספקת שירות לאזרח, ועושה את זה בצורה חלקית שחושף את האזרח לסכנות קטנות (עושק) וגדולות. כאן אפילו לא צריך חוק. משרד התחבורה צריך להתערב ולקבוע לאגד נהלים. אפשר להפעיל כמות קווים מצומצמת, שתיקח את האזרחים ממרכזי הערים אל מרכזי השכונות (משהו בסגנון אוטובוס הלילה של לונדון, לא שזה שירות יעיל במיוחד, אבל זה לפחות שירות), אפשר לגבות מחיר כפול על הנסיעה, אבל זהו שירות שצריך להינתן.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
